עלים לתרופה (ברסלב)/ג

<< · עלים לתרופה (ברסלב) · ג · >>

ג

הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַב לְאָחִיו הָרַב מו"ה יְחִיאֵל זַ"ל לִקְרִימֶנְטְשַׁאק. שֶׁהָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת עָלָיו מִמִּתְנַגְּדִים רְשָׁעִים וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ מְאֹד. כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ בְּאִגֶּרֶת זֶה. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי. לַאֲהוּבִי אָחִי חֲבִיבִי וִידִידִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג חָכָם הַשָּׁלֵם וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל צְבִי נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ. הִגִּיעַנִי מִכְתָּבוֹ פֹּה ק"ק זַאסְלַאב וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵיךְ מָלְאוּ לִבָּם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלּוּ וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם כָּל כָּךְ נֶגְדְּךָ. וְתָמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ לֹא נִמְצָא טוֹב לְעֻמַּת רַע לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם לְבַעֵר הָרַע. אֲהוּבִי אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם, כַּמְדֻבָּר בֵּין שְׁנֵינוּ. וּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ מְסַיַּעְתְּךָ. כִּי כָּל זֶה לְגַדֵּל אוֹתְךָ וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדְךָ וּלְגַדֵּל שִׂכְלְךָ. כִּי כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל מִינֵי זֵרְעוֹנִים לָבוֹא לְתַכְלִית גִּדּוּלָם אֶלָּא עַד שֶׁנּוֹתְנִין מִתְּחִלָּה הַגַּרְעִין בֶּעָפָר, וְאַחַר כָּךְ הַגַּרְעִין נִתְבַּלֶּה וְאַחַר בְּלוֹתוֹ יִפְרַח וְיָצִיץ וְנַעֲשֶׂה אִילָן גָּדוֹל. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּשְׁפִּילִין אוֹתְךָ עַד עָפָר, עַל יְדֵי זֶה תִּתְגַּדֵּל וְתָצִיץ וְתִפְרַח בָּעוֹלָם. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מִזֶּה, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ מְבַזִּין אוֹתְךָ, כִּי כָּל כַּוָּנָתָם לְרַע. וּמְהוֹדַעְנָא לְמַעֲלָתוֹ כִּי בְּדַעְתִּי לֵישֵׁב בְּכָאן קְהִלָּה קְדוֹשָׁה זַאסְלַאב לְעֵרֶךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. וְאַחַר כָּךְ אֵדְעָה אֵיךְ לִפְנוֹת. וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁזּוּגָתִי מִתְּחִלָּה הָיָה לָהּ שִׁנּוּי, וְעַכְשָׁיו נִתְהַפֵּךְ וְהוֹלֵךְ, וּמִתְמַעֵט כֹּחָהּ בְּכָל יוֹם, וְהַהוֹצָאָה בְּכָאן מְרֻבָּה. כִּי הָיָה לִי הוֹצָאוֹת בְּכָאן אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֲדֻמִּים. וְתוּ לֹא מִידֵי רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם. מִנָּאִי אָחִיךָ אוֹהֵב נַפְשְׁךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְלִרְאוֹתוֹ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ זוּגָתִי פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם זוּגָתוֹ. בִּתִּי מִרְיָם פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם. וְלִפְרֹס בִּשְׁלוֹם תּוֹמְכָיו הַנִּלְוִים אֵלָיו. חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם בָּזֶה וּבַבָּא. נַחְמָן הַנַּ"ל