עיקר תוי"ט על ידים ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ידים ג: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) המכניס כו'. כל הני דבפרקין, לא מי"ח דבר הן, חוץ מכתבי הקודש. דהני אפילו בידים טהורות מיירי ודי"ח דבר, בסתם ידים הוא:

(ב) (על הברטנורא) לשון הר"ש, כלומר מה שלא מצינו הוא משום דלא אפשר.

(ג) (על הברטנורא) לפי שאין כלים מקבלים טומאה מולד אלא ממשקין, ונקט נמי אוכלים אע"פ שמיטמאים מולד, שהרי מונין בהם ראשון ושני:

(ד) (על המשנה) מבואר. כלומר, אינך צריך להסתפק, כי כבר מפורש הדבר היטב. מהר"מ:

(ב)

(ה) (על המשנה) כל כו'. האי כללא לאו כרבנן דלעיל דאמרי בולד אין מטמא אלא כדמסיים דר"י:

(ו) (על הברטנורא) מדסתם ולא פירש במאי קמיירי, נראה דבתרומה פליגי. ומשום הכי נמי כתבו דאין הלכה כר"י, דלקודש קיימא לן דהיד מטמא השני. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) כתבי כו'. והא דלא מייתי מאוכל אוכל שני, דפסול גויה שאני. הר"ש:

(ח) (על הברטנורא) היינו לקודש. אבל לתרומה מי"ח דבר הוא. ואף דהכא בתרומה קיימינן ניחא ליה למימר דאין להם עיקר מן התורה:

(ט) (על הברטנורא) וקשה, דהוי ליה למנות בי"ח דבר, ידים הבאים מחמת ספר. ואף דלא הוי יותר מי"ח דכולה חדא גזרה הוא וכדמשמע בהר"ב סוף פרק ט"ו דכלים, מכל מקום הוה ליה לפרש כן, דנ"מ דהכא אפילו טהורות לגמרי וכמו שכתוב בריש פרקין:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(י) (על המשנה) שמלמעלן כו'. והוא הדין לבין הדפין. ולא אתא אלא לאפוקי שאינן מחוברין. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) עמוד. כי אשר ישאר בסוף, כל זמן שלא יעשה לו עמוד שיגלל עליו הספר ותכלול אותו קדושת הספר, עדיין הוא חול, לפי שאפשר שיחתכנו. הר"מ:

(ה)

(יב) (על המשנה) כדברי בן עזאי דמדבן עזאי תני בהדדי שיר השירים וקוהלת, שמע מינה שקיבל שבשניהם היתה המחלוקת ונמנו וגמרו שיטמאו. והיינו שעל דברי בן עזאי שנה לנו רבי דברי ר' עקיבא שחולק עליו. דאי גם לבן עזאי לא נחלקו על שיר השירים, היה לו לסדר דברי ר' עקיבא קודם לבן עזאי כו'. לכך העיד ר' יוחנן שכדברי בן עזאי כן הוא, בין לענין המחלוקת בין לענין הגמר: