עין יעקב/ברכות/פיסקא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פיסקא ט'[עריכה]

דף ד:

גמרא:[עריכה]

ואמר רבי אלעזר בר אבינא, גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל, דאלו במיכאל כתיב (ישעיהו ז): ויעף אלי אחד מן השרפים. ואילו בגבריאל כתיב (דניאל ט): והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף. מאי משמע דהאי אחד במיכאל כתיב. אמר רבי יוחנן אתיא אחד אחד, כתיב הכא ויעף אלי אחד מן השרפים. וכתיב התם והנה מיכאל אחד מן השרים הראשונים בא לעזרני. תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע ומלאך המות בשמונה ובשעת המגפה באחת. אמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית-הכנסת, מצות לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי מאי קראה (תהלים ד): רגזו ואל תחטוא אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. ואמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקי דרחמי, כגון (תהלים לא): בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת



עץ יוסף:[עריכה]

ויעף אלי אחד מן השרפים:   בטיסה אחת ללא הרגיע בינתים.

מועף ביעף:   שתי טיסות.

באחת:   בטיסה אחת.



עיון יעקב:[עריכה]

מיכאל באחת:   נמצא ביחד הם ט"ו טיסות, ונגד זה תיקן דוד ט"ו שיר המעלות ומלאך המות בשמונה נגד שמונה מלכיות, כדאיתא בילקוט תהלים ו' על למנצח על השמינית. בבל כשדים מדי פרס יון מוקדן אדום שעיר ע"ש. ובשעת המגפה בא', כי כשאנו חוטאין נותנין כח לס"ם ולהיפך כשאנו עוסקים במצות אנו נותנין כח לפמליא של מעלה ומתישין כח הס"ם וק"ל.



הכותב:[עריכה]

[גדול מה שנאמר במיכאל וכו']:   מאמר שלמעלה [מזה] הוא מענין מסכת זו, וסמך לו זה להיות שניהם מחכם אחד, כי כן סדר התלמוד, ולמדנו [ממאמר זה] מעלות המלאכים זה למעלה מזה, והזכיר מיכאל וגבריאל בלבד, מפני שהזכירם דניאל שהם מלמדים סנגוריא על ישראל, הבכור כבכורתו שהוא מיכאל [המכונה] שר ישראל, והוא עולה למעלה, וכן יורה שמו מיכאל, לרמוז כי תמיד מודיע ומזכיר מעלתו יתברך, ואומר מי כאל ר"ל אין דומה לו, אבל גבריאל במדרגה שפלה בערך מיכאל, נקרא שמו גבריאל לרמוז שיש לו איזה יחס עם גבר [לדרוש] להפוך בזכות ישראל לפני האל, ולכן נצטווה להבין לדניאל ענין הקץ (שאמר לו גבריאל הבן) [שנאמר גבריאל הבן להלז] את המראה (וגומר). [ופסוקים אחרים שמורים כן], ובא להודיענו כי לגודל מעלת מיכאל משיג שלמותו בטיסה אחת [ומלבד מה פירש רש"י שאין-צריך להרגיע בנתיים] אפשר שירמוז [הקדמה מושלמת ראיתיה בספרים] כי מי שהוא יותר שלם אין לו צורך להרבות בפעולות. אבל מי שהוא במדרגה שפלה ממנו צריך רבוי תנועות ופעולות ובסבתם ישיג השלמות האפשר לו, ולפי זה די לו למיכאל בטיסה אחת להגעת שלמותו אבל גבריאל צריך לב'. ומהם נלמוד לשאר מלאכים, ועוד אפשר לומר כי לגודל מעלת מיכאל שהוא יותר קרוב אל הסבה ראשונה יתברך שמו, לא נאמר בו אלא טיסה אחת ודי בה, לרמוז כי הוא עלול ומסובב מהסבה ראשונה יתברך שמו, אבל גבריאל להיותו למטה ממדריגת מיכאל, הוא גם-כן עלול ומסובב ממנו, ולכן נאמר בו ב' טיסות, לרמוז כי הוא עלול ומסובב ממיכאל, מלבד מה שהוא יתברך הוא סבת שניהם, אולם אליהו שהורכב מד' יסודות בעת יצירתו, הוצרך לד', ומלאך המות בח' להיותו במדרגה שפלה, כיון שהוא שטן ויצר הרע ודרכו להזיק אבל בשעת המגפה שניתן רשות למשחית לחבל ממהר הליכתו ודי לו בטיסה אחת. ויש מי שפירש דלאו דוקא בח' אלא להודיע שהוא צריך לתנועות רבות יותר מאליהו עד הכפל כמו שאמר מיכאל באחת וגבריאל בב', שתחתון הוא כפל התנועות וכן אליהו בד' שהוא כפל תנועות גבריאל, וגם תנועות מלאך המות כפולות על ענין אליהו. והנראה מפשט מדרשי חז"ל, שמלאך המות מלאך מיוחד קבוע וממונה להמית מין האדם במאמרו יתברך במסכת כתובות פרק המדיר מעשה ריב"ל עם מלאך המות, ואמר לו הב לי סכינך וכו'. ואם יחשוב הודחה לדחות שהיה כדמות חלום, מה יאמר על מאמר בפ"א מע"ז, אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים ועומד על החולה בשעת פטירתו וחרבו שלופה בידו וכו' ועוד בפרק השותפין תנא יורד ומסית עולה ומסטין נוטל רשות ונוטל נשמה וכו'. עוד שם הוא שטן הוא מלאך המות. וכתב עליו הרמב"ן בפירוש איוב. וז"ל: ונראה כי המות אצל רז"ל בבעלי הנפש המדבר אינה אפיסת החיים בלבד, אבל תעשה בהכרח המעשה על ידי מלאך שכחו אוסף אליו הדבר (המשל) [המשכיל] הזה שאיננו גשמי והיא הנשמה. ועיין שם וכתבתי דיש מילין בענין זה כאן שהוא מקום ראשון שבו נזכר ענין מלאך המות, ומזה נלמוד כונת חז"ל באמיתת מציאותו.