עין איה על שבת יב נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נט. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא, "מה נדבר ומה נצטדק", נכונים אנחנו, צדיקים אנחנו, טהורים אנחנו, דכים אנחנו, קדושים אנחנו. רוצה להבליט בנוטריקון זה את כל המחשבות האפשריות להעלות על הדעת, איך שעלה על דעת הבנים שנתפסו במצודה כל כך נוראה, במעשה הגביע של בנימין, וכל הצדדים שיש אפשרות לחשוב על אשמותיהם, בין הידועים לפי דעתם לזה האיש המגלגל אותם עליהם, בין שאינם ידועים לו אבל להם הם ידועים, ו[ה]האשמות הנן נתפסות בלבבם להרבות את עינויי נפשם, הננו רואים מהנוטריקון הזה את המית הלב שלהם. ולעומת החשד הגלוי של הריגול, שעליהם באה תשובתם "כנים אנחנו", נרמז כאן נכונים אנחנו. לעומת חטא מכירת יוסף שחשבו בלבבם ודיכא את רוחם, סוף כל סוף נחמו את עצמם שלמרות כל החטא שיש בזה, הלא הם דנו אותו במשפט, ועל פי שיקול דעתם נמצא חייב, עד שבתורת משפט צדק עשו נגדו כל מה שעשו, ונמצא שיכולים הם לומר על עצמם גם בנוגע לאשמה גדולה זו, צדיקים אנחנו. ולעומת הדיבה של טומאת הגוף שאמר יוסף עליהם שהם נושאים את עיניהם לבנות הארץ, בא בזה ביטוי הכרתם, שבאמת טהורים הם מכתם זה, ושגיאה היתה בידו של יוסף בזה. ולעומת הדיבה של גאוה נגד אחיהם בני השפחות, שהם מזלזלים בהם, וקוראים אותם עבדים, בדקו ברוחם ולא מצאו בו תוכן של גיאות, ואמרו בלבבם השבטים בני הגבירות דכים אנחנו. ומתוך שכל אלה הדברים המעכבים את הקדושה הראויה לשרות עליהם מתוך עוצם רוממות נשמתם ועוצם קדושת אביהם, אוצר קדושת העולם, לא נמצאו בהם, ממילא נשארה ההחלטה שהם עומדים במצב הקדושה, שהם מקושרים עמה על פי עומק טבעם המקודש ונחקק בלבבם האומר קדושים אנחנו. שכל אלה המחשבות מתבטאות הן באותו הנוטריקון של "מה נצטדק" נכונים אנחנו, צדיקים אנחנו, טהורים אנחנו, [דכים אנחנו], קדושים אנחנו.