עין איה על שבת יב לג

(שבת קד.): "ומ"ט שיקרא אחדא כרעיה קאי ואמת מלבן לבוני".

קושטא קאי שיקרא לא קאי. האמת יש לה עמידה עצמית, אין צורך להאמת שתעזר ע"י משענים צדדיים, גם אם האמת תהיה נעזבת מכל אנשי העולם הרי היא עומדת בתוקף גבורתה וסופה שתנצח גם בגלוי. אבל השקר אינו עומד מצד עצמו, מתנודד הוא ליפול, וכל תקומתו הארעית באה רק מפני שאלה האנשים היונקים את חייהם לעצמם מן השקר הנם מחזיקים בו, כחק דבר שאין לו עמדה משום דקאי אחדא כרעיה , שמ"מ אם סומכים אותו במסמרות וברתוקות הרי הוא עומד, אבל האמת בכחה העליון היא עומדת. מ"ט שיקרא אחד כרעא קאי , מתנודד הוא כשכור ונוטה לנפול, ואמת מלבן לבוני , בסיסה איתן מצד עצמו קושטא קאי, שקרא לא קאי זולת ע"י כח (אחד) [] מעורב בו, המתאמץ להחזיק את השקר שלא יפול כל כך מהר, אבל אין להשקר שום עמדה עצמית כמו שיש להאמת. קושטא קאי שיקרא לא קאי .

<< · עין איה על שבת · יב · לג · >>