עין איה על שבת יב יב

(שבת קד.): "אל"ף בי"ת, אלף בינה".

יסוד הבינה הוא הבנת דבר מתוך דבר. כלומר לא מתוך ההסתכלות הבהירה הראשונה לבדה, שהיא באה מתוך הברק הרוחני של ההופעה העליונה, עצם יסוד החכמה, אלא מתוך השיפוט ההדרגי הבא מתוך נתוח הגיוני של הוצאת דבר מדבר, מושכל ממושכל, ומשפט ממשפט. אבל מאחר שהמהות העצמית של התולדה המושכלת מוכרחת היא להיות הולכת וכהה ע"י התרחקותה ממקורה, על כן מוכרח הדבר שלא יעמוד המושכל במצב המורד שלו, אלא שאחר שהובא לנו בגלוייו ע"י הסידור ההדרגי, חוזר הוא ומחדש את אורו ע"י השבתו למקור מוצאו, לראשית החכמה, להאל"ף, ההאלפה המקורית לגבי ערך ההבנה ההדרגית. ובאו ילדי פלא אלה בכשרונם העצמי, בפני חמה שלהם, להורות שאנחנו נלמד מסדר הביטוי של אל"ף בי"ת, לאל"ף את הבינה , להוסיף לה עצמה מצמיחת מקורה. אלף בינה .

<< · עין איה על שבת · יב · יב · >>