עין איה על שבת יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת קג:): "מדפתוח ועשאו סתום כשר, סתום נמי ועשאו פתוח כשר".

אם הדברים הגלויים, כל המציאות המוחשית והמושגת בכלל וכל המעשים הנעשים במפעלות ידי אדם, הם ראויים להיות מובנים בהערכת מציאותם השלמה בקשר גמור עם המציאות העליונה, עם החיים האציליים וההופעות האלהיות אשר ממפלאות תמים דעים, והפתוח והגלוי לנו נעשה ע"י ההתבוננות המקיפה והחודרת סתום במהותו העצמית הפנימית. מתוך גודל ההשקפה הזאת הננו יכולים ג"כ להעריך איך שיוצאות הנה כל התכניות הגלויות שבהויה. וכל המעשים המושגים, בתור תוצאות מהמציאות הטמירה העליונה המתבודדת בדומיה הקדושה העליונה. והסתום בעצמו, בעת אשר הוא זורח על הנשמה בטהרת אצילותו, הוא הוא היורד ומתגלה ג"כ בכל החמודות של הטוב והכשר אשר בכל המרחבים הפתוחים. מדפתוח ועשאו סתום כשר, סתום נמי ועשאו פתוח כשר .