עין איה על שבת יא ט

<< · עין איה על שבת · יא · ט · >>

(שבת צז.): "ואלא הא כתיב "בם", ההוא לנזיפה בעלמא".

החבור של אהרן עם מרים בעובדא זו, הוא לפי זה משתתף 1 רק באיזה ציור נפשי המתאים לנזיפה, שהיא ערך נפשי וענין ציורי לבד. ומסולק לפי זה אהרן משום פגם שחדר לתוך המזיגה הגופנית, אלא איזו נטיה של שיקול הדעת שבא מכח של איזו עמדה רוחנית, שהמדריגה שלה לא הגיעה עדיין לידי אותו הגובה הנורא של הכרת הזוהר העליון אשר לערכה של טהרת הנבואה העליונה של מרע"ה. ומתוך כך יש אפשרות של השיתוף אשר לאהרן עם מרים בענין זה, לא בצרעת המורה על ענין גופני, כ"א בעונש של ציור נפשי. והכתיב "בם", ההוא לנזיפה בעלמא . ט. .1 מלה זו בכתי"ק מסוגרת ואולי צ"ל: משתקף.

<< · עין איה על שבת · יא · ט · >>