עין איה על שבת ט קא

קא. שוב מה כתיב בה "לא תשא", משא ומתן יש ביניכם. הגודל העליון מאיר הוא בכל הקטנות של האדם בדרכי חייו, ובכח ההארה העליונה שהאדם מואר הוא ביפעת קדושה על מחשכי דרכיו הפרטיים והקטנים, הרי הוא מאיר באור יקרות את כל התוכנים הקטנים בעצמם, ועושה מכל האגודה כולה, של פרטיות המציאות ותנועות החיים, שיחם ושיגם וכל מעבדיהם עד לפרוטרוט, תוכן רוחני חי וקיים מקודש בטהרת קדושה עליונה ונשגבה. ובהיות תורת אל חי נר לרגליו ואור לכל נתיבותיו, ושמו ומוראו העליון של מלך הכבוד מופיעים על כל הליכות חייו, הרי כל העולם כולו מתעטר על ידו באור יפעת הקודש המלא ברכות אל עליון. יראת השבועה, "לא תשא את שם ד' אלהיך לשוא", המישירה את כל ארחות החיים של האדם הכללי והפרטי, המקשרת לבטח את חיי החברה, ומתכנת יפה את חיי הציבור, המישירה את השבילים הפרטיים שבכל עסקי האדם בין איש לרעהו עם כל קטנותם וערכם הפעוט, הרי היא מופיעה אור יקרות על כל החיים וההויה. והאור יקר ונהדר הוא כ"כ עד שלא תוכל כל מערכה מלאכית המעוטרה ברום חיים כלליים להיות דומה לו בחן הנפלא אשר לו, בהפכו באור קדשו את כל קוטן לגדולת אמת, ואגדו בקשרי עוזו את כל מערכות תבל לעטרת קודש, להדר כבוד אל אלהי אמת. וע"כ תורה זו, שכתוב בה "לא תשא", אין מלאכי השרת יכולים להגיע לרום ערכה מפני שאינם יכולים כלל להיות מתקטנים ומתפרטים לאותו הקוטן וההתפרטות שעסקי האדם מגיעים שמה. כלום משא ומתן יש ביניכם.