עין איה על שבת ט ס

ס. לר"י ז' חסרין עבוד לרבנן ח' חסרין עבוד. המלא והחסר בחדשים מבליט את הריכוז בפרטיות כפי הראוי להשאיבה המקורית מתוך העצמיות הנפשית פנימה, בחיסור, והיציאה אל הכלליות ורישומיה בהופעה מתפרצת בעוזה מתוך גבול הריכוז, - במילוי. השוית המשקל שבין הריכוז וההתפרצות אל הכלליות, היא מתוארת בחזיון בשנה השוה שאחד מלא ואחד [חסר]. הנטיה להתעמקות פרטית הנחוצה להתבססות הנפשית, מכבירה את חשבון החסרין, מבלטת היא את הצורה הזמנית המיוחדה ביותר, ואם מעריכים את ערכי החול באיזה צורך של התודעות מתוכו על הקודש בבחינה של יתרון האור מתוך החושך עצמו, יש מקום להרבות את מתיחת הקו של הפרטיות הריכוזית עד כמה שהיד מגעת מבלי לטשטש את הצורה של הזיקוק אל הכלליות, ולרבי יוסי ז' חסרין עבוד. ולרבנן, המשאירים את החול בעמדת גבולו, הריכוז הוא עוד יותר מוכרח. והצמצום הפנימי פועל אחר כך להיות האור מבהיק מתוך החשכה, לא כמה דמנהיר שרגא בליליא מנהיר ביממא, וח' הסרין עבוד והחשבון מתמצה לקביעות ר"ח סיון בתרי בשבתא.