לדלג לתוכן

עין איה על שבת ט יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יד. מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, שנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". התגבורת העצמית שבנפש, בטוהר טבעה האלהי, היא המחוללת את דרכי החיים הקדושים והטובים. ההתעוררות הדמית, המתגברת על טוהר הנשמה לעכר אותה מטבעה, היא צובעת את הנפש בצבע זר, אדום, מכותם (על) [עד] שבהתגלות החיים אין צבעה, - כלומר מראיתה העצמי, - ניכר. השעיר המשתלח ביחוד מכוון הוא נגד העוונות שהם מצד עצמם נגד הטבע הנפשי של האיש הישראלי, אשר רק הצבע הזר של הדמים הבהמיים הם הם שגרמו להצביע את החיים בהצבע הדמי הזה, והצבע הזה של ההתעוררות הזרה המהפכת את האדם לשעיר, דמות מחבל רוחני וציורי, מוצא מקומו, אחר ההתגברות העכורה, במחשבות המוח, מקום בראש. והידיעה המתבררת כי המחשבות הללו ממקור המשחת של הדמים העכורים הם באים, לא טבעיים למחשבותיו של האדם והלך רוחו ונפשו הנאצלת מאור אלהים חיים, היא בעצמה מקרבת את התשובה ואת התיקון הנפשי העמוק, שעל כן קושרין לשון של זהורית בראשו של שעיר המשתלח, שנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".