עין איה על שבת ט ט

<< · עין איה על שבת · ט · ט · >>

(שבת פה.): "מאי "גבלו ראשונים", ארשב"נ ארי"ו, מאי דכתיב "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ", אטו כו"ע יושבי רקיע נינהו, אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנה".

התוכן הארצי והקישור אל האדמה של בנ"א, מוכרח הוא שיקלט יפה בתחילה, ובעת שאלה הראויים ע"פ תכונתם להיות קלוטים במעמקי החיים שלהם אל האדמה, מופיעים, מוכרח הוא שלא יפריעם תוכן רוחני. כי רק המסירה הגמורה לעניני האדמה תכשיר את בני האדם לחדור לתוך מעמקי הידיעה בחוש נפשי פנימי, לדעת את תורת האדמה ואת חייה, ולהיות ג"כ קשור לה באופן הראוי לאדם הנועד לעבוד את האדמה אשר לוקח משם . והם הראשונים, שרוחניותה העליונה של התורה לא נתנה עליהם את הארתה, בכל לב וכל מילוי נפש נתמכרו לאדמה, והם הם "יושבי הארץ". ועומק הקישור והחשק הפנימי, הוא הוא המוליד את החדירה, הידענות, עד שעלתה בידם לקבע את היסודות הראשונים לצורך כלכלת האדמה והתפתחות תרבותה, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנה. ההתמכרות החושית והקישור הנפשי שלהם עם האדמה, גרם להם הכרה פנימית חדה ופרטית. ולא רק סקירה כללית על ערכי האדמה ועניני עבודתה רכשו להם, כי אם מרוב נתינות כל חושיהם לעניני האדמה, ירדו למעמקי ידיעתה הפרטית, עד שהיו יודעים ג"כ איך ובאיזה אופן לשכלל את המטעים, בכל פרטיות ההכרות הנפשיות, עד כדי חדירה לפרטים, לזית, לגפן ולתאנה, לכל אחד ואחד לפי ערכו, וק"ו לצמחים הנמוכים, שהם הם יסודות החיים הגשמיים, כתבואה וקטניות וכיוצא בהן. והתרבות הנמוכה הזאת של האדם, בתור בעל חי[ים] עובד וניזון מהאדמה, קדמה לאורה של תורה, למען תמצא צורה עליונה זו כבר בחיים את בסיסה האמיץ, יסוד הישוב, שכל חוקת אמונת אומן, יושר וצדק ודבר ד', יסוב עליו. והוצרכה תרבות של יושבי הארץ להיות מתקדמת בזמן, טרם הופיע האור השמימי העליון, "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" . ובעלי הארץ השקועים באדמה בכל חושי חייהם, הרוחניות שלהם היא הנטיה אל היופי הגופני, השמחה הבשרית, ועונג החושים, שהזית, "להצהיל פנים משמן" יקח מקומו בהיופי, הגפן, בהשמחה, "ויין ישמח לבב אנוש" , התאנה, מקור הדבש, המאכל היותר ערב לחיך האדם הטבעי, שעל כל אלה דאגו מאד. והמינים הרבים ביותר, דאגו על הגפנים, שהשכרות מחברת את השמחה הבשרית עם הדמיון הנלהב, להיות יותר מוכשר להתפעל מהענוגים הגשמיים האחרים, ובמקום שהזית והתאנה תאמר בלשון יחיד, יאמר קנה זה לגפנים הרבים, המינים השונים, במטעי הכרמים.

<< · עין איה על שבת · ט · ט · >>