לדלג לתוכן

עין איה על שבת ח מט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת פא:): "אמרה להו מאי אעביד לכו, דלא מקנח לכו בחספא, ולא קטיל לכו כנה אמנייכו, ולא שליף לכו ירקא ואכיל לכו מכישא דאסיר גינאה".

השכל הצלול, שתוצאתו המעשית היא הצדק כמו שהוא, באדם ובעולם, מכוון הוא להתרומם ממחשכי הדמיון באדם וממאסריו בעולם. כח השליטה האישית הנוטה לצד הרשעה, מקור הכשפים, מיוסד הוא על היסוד הדמיוני בעולם, שלא פחות מבאדם ונפשו רבו עלילותיו ביקום. המתעלים ביחש הכבוד הנובע ממקור הקודש, לכל ערכי החיים הגדולים עם הקטנים, מעטים הוד אור כשלמה 1  על כל החיים ותפקידיהם, וכל מהותם הולכת ומתקשרת בקשר השכל האלהי, המתעלה מכל סיגי דמיונות כוזבים ונפסקים. ההבטה האלהית על החיים, נותנת לכל תפקיד ערך ושיווי. דבר המשול כחרסית שאין הנאה וערך לא לו ולא לתוצאותיו 2 , אינו נמצא בכל פינות החיים שבאדם. כל מעשיו בהיותם לשם שמים אינם מניחים מאומה להעזב מחוגם, גם השפל והבזוי שבשימושי החיים, לא ירד עד האפסיות של השיווי שהוא מתבטא  בחספא . מבט כזה על קודש החיים, מעלה את האדם ומגדלו מעל כל המעשים הדמיוניים והשפעותיהם. החסד הולך ומתרחב, מסתעף גם במקום שאין לו מקום, להביא גם שם איזה סילוד נגד אכזריות שאין מנוס ממנה ע"פ הטבע וסדר החיים. הרמשים, אויביו ומזעזעיו, לא בלא עירוב של רחמים יתבערו. הכלים, מלבושי האדם המעטרים אותו הוד תפארת אדם, גם מאבקת רצח זה נקיים יהיו. והקדושה, הפרישות, זיכוך הנטיה כלפי האכילה היותר מוכרחת, כירק הלז, מתג ורסן של דרך כבוד והתאפקות, תפארת, חסד וקדושה, כשמתאחדים וחודרים עד לדקד]ו[קי התנועות שבחיים, הם מגלים על ההשלמה הנשמתית ומבטיה המקיפים, שרק המקור העליון של השלמות האלהית יכול הוא להוציאם אל הפועל. וגבורי כח עז קודש כאלה, אין כל כח כשפנות המקושר בכל מהותו בהערפל הדמיוני של המציאות, [] לעמוד בפניהם, "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" 3 . מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל 4 . ועל דברים כמו אלה, עינו של בלעם הרשע, ובעלי קסמים חבריו ותלמידיו, נסמית 5 . וימין ד' רוממה ועושה חיל 6 , בהדר לכל חסידיו 7 , תמימי דרך 8 , היודעים את ד' בכל דרכיהם. "לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך

9 , "כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי 10 . מט. .1 עפ"י תהילים נד, ב. .2 ב"ק סט, א. .3 במדבר כג, כג. .4 שם שם, ב. .5 נדה לא, א. רש"י במדבר כד, ג. .6 עפ"י תהילים קיח, טז. .7 עפ"י שם קמט, ט. .8 שם קיט, א. משלי יא, כ. .9 שם שם, ב. .10 שם שם, יד._