עין איה על שבת ח מו

<< · עין איה על שבת · ח · מו · >>

(שבת פ:): "א"ל מר בריה דרבינא לבריה, מי שמיע לך ביצה קלה מאי היא".

א"ל, ביעתא דצילצלא. מ"ט, משום דזוטרא אימא דציפרתא. אישתיק. א"ל מידי שמיע לך בהא. א"ל, הכי א"ר ששת, ביצת תרנגולת, ]ו[אמאי קרו לה ביצה קלה, שיערו חכמים אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת. למרות מה שהדעה ההמונית היא, שכל דבר שמתברר בחושים הוא בירור יותר יסודי ממה שמתברר ע"פ חקרי דעת וחכמה, תופסים חכמי לב שהחושים אינם בטוחים כלל, לא מצד עצמם ולא מצד מאורעות צדדיים, שיוכלו להיות טועים, והבירור יותר נכון הוא מה שמתברר בשכל, אחרי החקירה הנכונה, שהשכל מצטרף אל האימות החושי. על כן, בתואר ביצה קלה אין החוש הפשוט יכול להגיד לנו איזו היא היותר קלה שבביצים, אם נאמר שהקלות והקטנות המוחשית היא המכריעה. ואם ימצא היום צלצלתא קטנה ויאמר שביצתה היא הקלה וקטנה, נחוש שמא ימצא ציפור יותר קטנה ממנה, והדבר הולך עד לבלי שיעור קבוע. אמנם החיפוש המדעי של שיעור חכמים, למד אותנו שהקלות הזאת, קלות טבעית היא, בהענין השייך למדת הבישול שאנו עסוקים בה. ואחרי שחכמים שיערו שאין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת , בזה כבר עברה הידיעה על כל המינים כולם. ולא רק החוש הפשוט למד את השיעור, כ"א עומק הדעת, וסוד ד' ליראיו 1 , שהודאות הזאת היא יותר נעלה, מוגבלת ומבוררת, מכל בירור חושי._ מו. .1 תהילים כה, יד.

<< · עין איה על שבת · ח · מו · >>