עין איה על שבת ז יג
יג. אמגושא חד אמר חרשי וח"א גדופי. [1]
המשתקע במעמקי הרשעה בכל אונו, עד שהשאיפה הרעה מחדשת בקרבו המון הרגשות רעות והכנות נעלמות לשכלל את כל חפצי הרשע עוד, הוא במעמד כזה שלימודיו יכולים גם להיות מועילים אל הטוב כי הכרת הרע היא הכרת החלק השלילי של ההויה המביאה להגברת ההכרה של הצד החיובי. זהו אמגושי החרשי, השקוע במעמקי הרשעה להגביר בכל כחו את כח החיה שבאדם ולהשלים ע"י המתת התכונה העליונה שבקרבו את המגמה של הורדת רוח האדם כדי להתם את המלחמה התדירית שבנפש האדם. למטה ממנו, בעומק הרע, הוא מי שאין מגמתו ברורה לו מצד עומק הרע עצמו כ"א שמוסיף לשכלל על ידה את השנאה העמוקה אל הטוב ונטיותיו, ברוח האדם. זהו גדופי הגרוע הרבה מחרשי.
- ^ "מגושתא" האמור בכל מקום בש"ס - מי הוא? חד אמר: חרשי - מכשף. וחד אמר: גדופי, שהוא מין, האדוק בעבודה זרה, ומגדף תמיד את השם, ומסית אנשים לעבודה זרה.