עין איה על שבת ו צה

צה. כך לא תפרה ותרבה בגופיה דפלוני בר פלונית. משפט הכלל ומשפט הפרט שוה הוא, כמו שהכחות הכלליים הם פועלים בכללי הכללים של ההויה כולה, ומתפשטים ג"כ בפרטי הפרטים באופן שוה, כך הם כל סדרי ההנהגה - כמו שהם נבחנים בעולמים, בדורות, בעמים ובקיבוצים, כך הם נבחנים בכל יחיד. וההשויה המאירה, המעלה את ההוגה באמת למרום סתר עליון וסוד ד' ליראיו, מאחדת את כח הרצון הפרטי עם יסוד נטיית הרצון המתגלה ע"פ גילוי כחו בסדרי המציאות לכל פרטי הפרטים. ובהתעלות הנשמה היחידה החפצה בטוב, מתיקרת הנשמה, והחפץ הטהור שבקרבה המתגלה במבטאים הבנויים ע"פ הגיון נעלה זה, המתדבקים באהבת הטוב והמועיל לכל אשר נשמה באפו. פועלת היא את פעולתה ע"פ אותו הקו הפנימי, שעל ידו הכל עשוי בחוברת, וכל היצור נאגד, וכל נפש מקבלת ומשפעת לכל ואל כל, להציל ולרפא ע"פ נטיית החפץ הטוב האלהי שבקרבה - לכל סובל ולכל אומלל, "ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור", "ימלט אי נקי ונמלט בבור כפיך", "ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו".