עין איה על שבת ו פ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א"ר יהודה א"ר, כל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. כל תכנית המציאות עם מקרים כולם, משתקפים אל המחשבה הברורה לחטיבה אחת. היחיד והציבור פועלים ומתפעלים זה מזה וזה על זה בחייהם הטבעיים והמוסריים. התנועות שיכולות בצאתן לגילוי להרס אשיות חיי מוסר ותם של קודש הנדרש להיות נשמר, כבר נגנז בעצמותן חלק ארסי בנוגע למוסר ותם, שאותה הפעולה ההורסת, שבציבור היא מתגלה באופן ניכר בהיותה גורמת לכיעור של מראית עין, מרופפת היא ביחיד עצמו באופן מסותר את אותה האגודה של הטוב הרוחני המתיחסת לרושם של פעולה זו בגילויה. והתנועה שהיא רק גורמת לאיזה חסרון בדרך סיבובי בחיי הציבור, מוכרחת היא להיות מוטבעת בחסרונה גם בעצמותה, עד שנכון הדבר שתהיה אסורה גם בחדרי חדרים.