עין איה על שבת ו ט
<< · עין איה על שבת · ו · ט · >>
(שבת ס.): "נהפכה סנדלו של אחד מהם, כסבורים הם אחד מהם יצא וראוהו אויבים ועכשיו באים עליהם".
הדמיון, הגורם מראשיתו לעזוב את ד', להזניח כל ארחות יושר, בעצמו נעשה שבט המוסר. הוא מעמיק את הרגשת הרע, הוא מרבה את החולשה הנפשית עד קצה האחרון. בשינוי כל שהוא מהרגלו כבר העולם נהפך עבורו. לא כמדת השכל, היודע עת לכל חפץ . ואם יתחדשו מושגים ותנאים חדשים בכל הליכות החיים החומריים והרוחניים, תעז ידו להנהיג את ארחות צדקו כראוי. לא כן הדמיון, רוח קמעא עוכרתו, מרעיון בלתי בהיר אחד כמה תוצאות מרות וקשות נכונות הנן. נהפך סנדלו של אחד מהם, מיד ההחלטה המפחידה והמיואשת באה, שראוהו אויבים והם באים עליהם. _
ט. .1 קהלת ג, א._
<< · עין איה על שבת · ו · ט · >>