עין איה על שבת א ז

לא רק רגשות חומריים אלא גם הרוחניים צריכים להדרכת התורה.

(שבת י.): "רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, והוו עסקי בשמעתא. נגה לצלויי, והוה קא מסרהב רבי ירמיה. קרי עליה רבי זירא: 'מסיר אזנו משמוע תורה - גם תפילתו תועבה'."

האדם הוא פונה מטבע נפשו אל רגשי קודש, שלהשקיטם ולהשלימם, להוציאם מן הכוח אל הפועל מעמקי נפשו החוצה, דרושה לו התפילה. אמנם יוכל האדם בזה לטעות בדבר אחד כללי, שהרי, כשם שיש לו נטיות רוחניות מצד טבע נפשו המשכלת, כן יש לו גם כן המון רגשות שונים לכמה חפצים ורצונות חומריים. והנה זה ישכיל כל אדם, שהרחבת הרגשות הסוערים בלבב האדם אל העניינים החומריים וכל השייך להם, אין טוב לאדם כי אם כשיהיו מודרכים על פי משפט דעת התורה, הנותנת צדק בכל אורחותיה ומדרכת את האדם בדרך טובה וישרה. אמנם בהעזב נפש האדם לשאיפותיה הטבעיות החומריות וכל התלוי בהן בלא מסורת התורה, הלא ייפול בנופלים וידרוך דרך אבדון ומוות. אמנם בנוגע לשאיפות הרוחניות, שכללן הוא אהבת ד' וההתענג על טובו והוד כבודו, והמון הסעיפים המסתעפים ממעמקי אלה ההרגשות, יוכל האדם לחשוב שבנוגע לאלה הנטיות אין האדם צריך לפלש להן נתיב לימודי, כי אם יעזוב את נפשו על-פי דרכה, תשגה באהבת צור עולמים, תתגעגע, תכסוף, תרון מקירות לב ותשפוך שיח ככל אשר תישאה רוחה העולה אל על. אם כן, לצורך אותן ההרגשות הרוחניות שהנה סעיפי התפילה, אין צורך בהדרכה תורית. על כן, בבוא עת תפילה ראוי למהר לעזוב הלימוד התורי, למען הקם עולה של תפילה. אמנם לא כן ילמדנו בזה החכם מכל אדם, שבאמת האדם צריך ליתן לכל דבר משקל, ולא מיבעי לשאיפותיו החומריות שמצידן לבהמה נדמה, שהוא צריך לסייג תורי להן להגבילן ולסדרן, כי אם גם לשאיפותיו הרמות, יסודי וענפי התפילה, גם להן צריך האדם להגבלה והערכה תורית, לבל יעברו גבולות. על כן אין ראוי לאדם למהר לעזוב תורה מפני התפילה, כדי שיחוק בלבבו שגם לצד המעלה שבו, לצד הרגש הקדוש והנשגב שהתפילה תוצאתו, צריך הוא לשאוב ממעייני התורה שיעוריו והגבלותיו, לדעת כל משפטו איך ליישרו עם דרך החיים הטובים העולה למעלה למשכיל. על כן מסיר אזנו משמוע תורה, לא זו שהמון רגשותיו החומריים ייהפכו לתועבה באין מורה דרך ומנהיגם בנתיב חיים ואורה, כי אם גם תפילתו, אף על פי שהיא פונה למעלה, מכל מקום באין הדרכה אלהית שכלית המגבילתה, תוכל לההפך לרועץ ולקלקול, ולא תתן את הפרי הטוב הרצוי, גם תפילתו תועבה.

<< · עין איה על שבת · א · ז · >>