עין איה על ברכות ט שלב

(ברכות סג:): "ת"ר כשנכנסו רכותינו לכרם ביבנה כו'".

ההלכות יהיו נחתכות בשני אופנים, או מצד הנתוח הפשוט שלהם בראיות נבנות ע"פ מדות התורה, או סברות שכליות פשוטות מכוון לשופט שאמרה תורה לשמע בקולו בפרשת כי יפלא ממך דבר למשפטי. ועוד יש יתרון לגבורי כח עומדים בסוד עיקרי תורה, שלפעמים יגיעו הדברים לחתוך הלכות שבתורה ע"פ שרשי ידיעות כלליות מעומק טעמי תורה, אשר אמנם נסתמו . לנו דרכיהם בפרט למעשה. אבל גלויים היו לרבותינו אלה, "אלה הדברים עשיתים כבר גליתים לר"ע וחביריו" . ע"כ נמשלה ישיבתם לכרם שיש בו שני מיני שימושים בפריו, אכילת הענבים הפשוטה "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך" , ועוד שימוש יותר נעלה מעילוי ע"י יין הנעשה מהענבים מתוכיותם. הצד הראשון נערך נגד הדרישה הפשוטה שבתורה, והצד השני נגד הדרישה העמוקה והנסתרת מעיני אנשים שלא הגיעו למדה זו, נגד ערך הכהן הנזכר גם הוא בפרשת שופטים לשמוע לדבריו. והמתיחדים רק בעסק הדברים המיוסדים בעומק סתרי תורה קראום חכמי הזוהרבשם מחצדי חקלא, לעומת בעלי הכרם שבהם שני האכילות עומדות לכך כדרכם, בא ההנאה של השדה דוקא אחרי רוב מעשה ועבודה של קצירה עימור דישה וטחינה. כן חכמת סתרי תורה תבואר רק ע"פ הישרה רבה בהכנות מרובות, וכשהם בעינם טרם נעבדו ונבררו לא יוצלחו להיות למזון רוחני נעים לעם. לא כן הקיבוץ על כללות התורה בכל דרכיה העיוניות והמעשיות, שנבנה לה מקום ביבנה, ע"פ עצת ד' להקים עדות ביעקב ולהאיר אור ישראל בשקוע שמשו הלאומי והמדיני, נקבצו שתי התעודות יחד העיון והמעשה. הכרם נעבד והענבים נאכלו גם הם לתיאבון ומשיב נפש כמו שהם גופי תורה והלכות מאוששות, גם הריקו מעליהם יינה של תורה, בעומק הגיון וחכמת אלהים.

<< · עין איה על ברכות · ט · שלב · >>