עין איה על ברכות ט רפה

(ברכות נח.): "בן זומא ראה אוכלסא ע"ג מעלה בהה" כ אמר כרוך חכם הרזים, וברוך שכרא כל אלה לשמשני".

ראוי לאדם להרגיל עצמו בסבלנות לענין תכונות ודיעות הפכיות מתכונותיו ודיעותיו הוא, שיחשב הרי אף שלעיני הפרטיות נראים שאין תועלת בתכונות ההם והדיעות ההם, והם הפכים מתכונה הישרה. אבל לפני חכם הרזים ב"ה גלוי שהכל עולה לתכלית מתאחדת ותיקון כללי. וכן במעשים, התחרות מביאה את האדם לצרור את העוסק באיזה מעשים שלפי השקפתו מביאים הם נזק ועכ"פ הם משוללים מכל תועלת. ע"כ צריך להתבונן שבענין ריבוי הדיעות והתפלגותם, ברוך חכם הרזים. שיש רז המאחד ומקשר את התכלית, המאחד דוקא מכל הפירודים הפרטיים. ובמעשים ג"כ ברוך שברא את כל אלה לשמשני, כי האדם הפרטי לא יוכל להשכיל איך כל המון המעשים הנראים רחוקים מתועלת, ולפעמים עוסקים אלו ג"כ מעיקים לו בערך מצבו הפרטי. אבל באוצר הכללי מתלקט מן הכל תועלת ושימוש כללי. ע"כ ראוי להביט בעין יפה, על כל הדיעות וכל המעשים שתחת השמש, ולהשכיל לבחור מכל אשר יראו עיניו את הטוב ואת היפה לשלימותם הרוחנית והגשמית, אז יהי' אוהב את המקום ואוהב את הבריותי.

<< · עין איה על ברכות · ט · רפה · >>