עין איה על ברכות ט קמה

(ברכות נט.): "ומסתברא כר"א ב"י דברק ברקא ומנהמי ענני ואתא מטרא".

מהרעמים הגדולים שהם באים אחר הברק אין ראיה שהברק יהי' סבת הרעם, שכבר הדבר מתבאר ממהירות חוש הראות על חוש השמע, ויתכן שיהי' הרעם הבא בכח רק הסבה להולדת הברק. אמנם הנהימה של העננים שבאים אחר הברק, הדבר רחוק שתנועה בלתי אדירה תהי' הסבה להורקת אש הברד. ע"כ מסתכרא כראב"י, שיסוד הדבר הי' הברק, שבא מכח אדיר כזרם אלקטרי להפריד היסודות הקטוריות ממחברתם הקדומה, כדי לעשותם מוכנים להתחבר במחברת אחרת, ומרעם חילופי החיבורים ועבודת החרשת הכימית יבא קול הרעם, והבירור שמסתבר הבא מנהימת הענני, יהי' לנו לסיוע גם להסבה של הרעם הכביר. וחילופי התחברות היסודות, פעמים שהם באים בנחת ופעמים שהם באים ברעש וקצף, הכל לפי תכונת ההרכבות.

<< · עין איה על ברכות · ט · קמה · >>