עין איה על ברכות ט קמא

(ברכות נט.): "ר"א בר יעקב אמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד כו'".

כלפי הסבות הטבעיות המתחקרות בזה, שכבר אמרו רבנן הבנת הדבר בבעיטת הרקיע, המכונה בכלל עולם החיצוני בערך אל עצם הכדור הארצי, שבו תמצא הסבה הגלויה אל הרעידה. אמנם זהו דבר ברור, שאי אפשר שיצאו אל הפועל הסבות הטבעיות כ"א כשיהיו הסבות השכליות המתאימות אל ההשגחה הכללית נכונות לזה. ע"כ עיקר הדבר תלוי רק במעמד הסבות הרוחניות השכליות, שהם נתלים הרבה מאד במעמד המוסרי האנושי. והסבות השכליות יש להם יחושים אל הסבות הטבעיות כולם, להיות מזדמנות כפי הראוי למערכתם. וכבר ביאר הר"מ במו"נ שיתוף רגל אל סיבה, כלומר עיקרי דחיקות הסבות המחוללות מהפכה נוראה כזאת, אין ליחשה אל דרכים קבועים בטבע המת, שלא יתכן בהם השינוי מצד יחש החיים השכל והמוסר, אלא שהדברים תלויים בסבות העקריות שיש להם יחש אל מעמד השכל והמוסר וע"פ הם משתנים בפעולתם. והסבות העליונות הרוחניות שמתחת כמא הכבוד של ההנהגה האלהית השכלית, הנה נפגשות בשלשלת הבריאה לפעול על ההתועדות של הסבות השפלות שמוכנות בכחם מאז מעולם, אבל קשורים עם תנאים רבים שהם עולים שמים ויורדים תהומות.

<< · עין איה על ברכות · ט · קמא · >>