עין איה על ברכות ט קא

<< · עין איה על ברכות · ט · קא · >>

(ברכות נו.): "בהדי דקא מליק נפל ספרא מניה, אשכחיה רכא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכים אחר הפה, אמר רשע בדידך קיימא כו'".

היה כפי הנראה דבר נודע שהפותר פועל על החלום, אמנם חשב שהוא תלוי רק בציור הפנימי הנפשי של הפותר, שאין עליו חירות מוחלטת. אבל בהיות הפה הוא העיקר, מובן הדבר שהציורים הפנימיים הפועלים על החלום להוציאו אל הפועל הם התלויים בבחירה גמורה, ודאי רע נפש יש כאן. אף שהדבר נראה שלא יהיו הדברים הגדולים התלויים במצב האדם בערך נשגב תלויים רק בסבה דלת ערך של דיבור הפותר, אמנם ודאי הסיבות רבות הנה הגשמיות והרוחניות להוציא אל פעלה את הגזירה העליונה. ואחת מהנה המקרבת את הדברים להוייתם הוא ג"כ הכשרת נפש האדם, שבאה ע"י הפתרונים הנאמרים בפה ע"י הפותר המוכשר מסגולת נפשו לזה. אמנם הדבר הראוי להיות יהי' גם בלא המצא לה סיבה זו, אבל אז סבה אחרת תמצא, ולפעמים בהיות גלגולי הסבות מתרחקות מעט יוכל הדבר הרע להבטל לגמרי.

<< · עין איה על ברכות · ט · קא · >>