עין איה על ברכות ט עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · ט · עח · >>

(ברכות נו א): "מאן דיהיב ליה אגרא הוה מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיכ ליה אגרא הוה מפשר ליה לגריעותא".

באשר החלומות יש להם ברובם צדדים רבים של הוראות, והפתרונות תלויים כפי הכשר רוחו של הפותר. ע"כ באשר הי' הוא איש ששם עיקר שימושו עם כשרונו רק לתועלתו הפרטית. ע"כ מאן דיהיב ליה אגרא, והיתה נטייתו הפנימית נוטה לטובתו של זה, היו ציוריו הפנימיים עוזרים לו למצא הוראות של טובה. ומאן דלא יהיב ליה אגרא, מתוך רעת עינו היו נוטים ציוריו לצייר עליו הוראות של רעה. והדעת נותנת שאע"פ שהחלומות הולכין אחר הפה, מ"מ הצטיירות הנפש של הפותר המיוחד לזה בתולדתו, יש לה ודאי איזה יחש עם נפש החולם מצד כח המצייר שלהם, כיחש של המהפנט על הנפשות העלולות להתפעל על ידו.


<< · עין איה על ברכות · ט · עח · >>