עין איה על ברכות ט עא

(ברכות נה:): "וירא שר האופים כי טוכ פתר, מנא ידע אר"א מלמד שכ"א ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו".

חק הוא בתורת נפש האדם, כי הדברים היותר קרובים אל האדם יכיר אותם בהכרה כהה והדברים הרחוקים יכיר בהכרה יותר ברורה. והדבר הזה נוהג ג"כ בצרכי האדם וכל הנהגותיו, למשל מחקרי המציאות ידענו יותר בנקל לכוין את מרחקי הכוכבים מכיוון של המרחקים שבין עיר ועיר, האדם יכיר יותר את חבירו ותכונותיו ממה שיכיר את עצמו לפי האמת. סבות רבות יש בדבר, ובודאי ע"י זאת המערכה תצא אל הפועל הטובה האנושית. כי עניני עצמו אף שיכירם בהכרה חלושה ומטושטשת המה קרובים אל לבו מצד אהבת עצמו הקשורה באדם, אבל עניני חבירו זולתי הכח הניתן להיות אפשר לחדור עליהם בעין בהירה יתר שאת מעניני עצמו הפנימיים אז הי' קשר הכללי רפה מאד. ע"כ בסדרי החלומות ההולכים לפי מצב כח הנפשי המוכן מראש, נתגלה פה שמה שנוגע לעצמו ראה רק את חלומו, החלום מעוטף ברמזים הנצרך לפותרים, ומה שנוגע לחבירו ראה פתרון חלומו של חבירו בעין בהירה כמו שהיא. ומתורה הנפשית הזאת תצא התכוננות החברה האנושית, שיהי' כ"א מכיר גם מצד הרוחניות את תועלת העזרו בחבירו.

<< · עין איה על ברכות · ט · עא · >>