עין איה על ברכות ט מט

(ברכות נה:): "ולימא להו חלמא טבא חזאי, ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב".

ההנחה הכללית צריכה שתהי' כי החלמא הוא טבא, כי גדול הוא ערך הבטחון בד' שהוא מנהיג את האדם בחסדו עד שהוא בטוח שכל הוראה שבאה באה בהשגחה לטובה, והם הרעים המסעדים ע"י חברתם את ההטבה המוסרית יאמרו לו, טבא הוא, מצד עצמו כיון שכבר הי' סבה להרשים ביותר בנפשך את מושג הבטחון ואומץ הלב בד' האל הטוב, וטבא ליהוי כי מושג נעלה זה יפעול בהחלט על המצב המוסרי המעשי. א"כ יצא עי"ז תועלת שיצמחו טובות רבות של מעשים טובים בחכמה ויראת ד', זהו כל מה שביד האדם ובבחירתו להטבת דרכיו, וממילא מה שהוא למעלה מיכולת האנושי יבורכו הסבות ע"י שמים להיות מזה תוצאות טובות ומוצלחות בפועל, רחמנא לשוייה לטוב.

<< · עין איה על ברכות · ט · מט · >>