עין איה על ברכות ט מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ברכות נה.): "א"ר ברכיה חלום אע"פ שרובו מתקיים כולו אינו מתקיים מנ"ל מיוסף דכתיב הנה השמש והירח וגו', וההיא שאתא אמיה לא הויא".

דברים בטלים הנמצאים בחלום הם דברים שאין להם חלק במציאות כלל, שהם באים מכח ההפרזה של הכח המדמה. אבל הצד המעולה שיש בחלום הוא כשיתהלך כסדרו ע"פ טבע הנפש הזכה, אז באותו חלק המעולה שמכוון כולו כנגד המציאות לא יהיו דברים בטלים מעורבים בו. אמנם שני אופנים של אמת יש בציור, יש דבר אמיתי לעצמו מפני שכך אירע או שעתיד להקרה, ויש אמת ציורית שהדבר יוכל להיות לולא איזה עיכובים מקריים. והידיעה הזאת לדעת את האפשרות להיות נעשה ע"פ סדרי המציאות הוא ג"כ דבר טוב ונכבד, ואינו בכלל דברים בטלים. ע"כ אמר שחלום החלק המבורר שבו, שהוא בערך הבר, שכולו אומר איזה ענין שלם מ"מ, אע"פ שהוראת ענין יש בו ורובו מתקיים, מ"מ אפשר להיות נמשך עמו ציור של אמת מצד הראוי והאפשר, אע"פ שבמציאות בפועל לא יוכל להיות מסבה צדדית כמו החזיון של השמש והירח. אמנם הדבר הורה שכ"כ ילכו הסבות בגדולת יוסף והתודעו עד שאם היתה אמו חיה גם היא היתה בכלל המשתחוים, א"כ הוא אמת בציור ואינו בכלל דברים בטלים, אלא שהוא דבר שאינו מתקיים ממקרה המציאות המונעתו.