עין איה על ברכות ז כב

(ברכות מז:): "מיתיבי, מעשה בר"א שנכנס לביהכ"נ ולא מצא בה עשרה שחרר עבדו והשלימו לעשרה כו' תרי הוי שחרר חד ונפיק בחד".

כיון שיסוד הכלל מונח בסוכם העשירי, ע"כ רק באחד שהוא העשירי אין בחירותו קפידא, מפני שאין שלימות הכלל תלויה בבחירה חפשית. אבל בין התשעה הפרטיים שהם מקבילים לההשלמה היחידית שצריכה להתגלות בתור הכרה ברורה ובחירה חפשית, לא יתכן שיהי' בהם עבד. ע"כ בהיותם תרי שחרר חד ונפיק בחד, ובולטת אז יותר זאת הכונה, וההבדל שבין ההשלמה הכללית להפרטית שהיא אחת מיסודי התורה, ועליה נכרת הברית כאשר ביארנו .

<< · עין איה על ברכות · ז · כב · >>