עין איה על ברכות ז יא

(ברכות מו.): "ולא ישלט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ולא יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא כו'".

בהיות האדם מתבודד רחוק מחיי החברה. אם אמנם רחוק הוא להוסיף שלימות בכלל הציבור שה. א חובתו האמתית. וע"ז בנוי רוב משפט האדם ושרשי תוה"ק שהיא מורשה קהלת יעקב, ומתקיימת במלואה רק בהתאסף קיבוץ כללי המאוחד ע"י קשרים נאמנים. אמנם חיי החברה מביאים ג"כ מכשולים עמהם. ההתערבות עם כל מיני אנשים, ומהם בלתי הגונים שא"א לכל חברה להמלט מהם, עלולים לפעול על פעולותיו לרעה. ע"כ יתפלל כל חסיד שאחרי מלואו חוקו להתאחד עם הציבור לא ישלוט שטן במעשי ידיו, ולא יוזק לא בעסקי הגוף והממון שגם הם תוצאות מחיי החברה ולא בעסקי הנפש והמוסר, וביותר צריכה שמירה טהרת המחשבה, שהעירוב האנושי יביא את האדם לחמדת הכבוד הגאון והיהירות, ע"כ לא יזדקר מזה שום הרהור חטא ועבירה ועון. ובהיות הפעולות הנעשות בחוג החברה הם או תולדותיהם יש להם קיום עתיד ג"כ, כי ציבור לא מייתיי. ע"כ ראוי להתפלל כי תוצאות רושם שלו בחיי החברה יהיו נקיים מדופי, לא רק בעודו חי ופועל כ"א גם לעתיד לא יוכלו להיות מתהפכים לרועץ ולקילקול, כ"א תמיד יהיו מוכנים להטיב ולהרים קרן ביראת ד' ודרכיו הישרים. ע"ז מסיים, מעתה ועד עולם.

<< · עין איה על ברכות · ז · יא · >>