עין איה על ברכות ה מט

(ברכות לב.): "ורבנן אמרי מהכא ואכל ושבע ודשן, ואיבע"א מהכא וישמן ישורון ויבעט".

הם ס"ל שהגורם העקרי שנותן מקום לדיעות הרעות שיתקוממו בלב אינו כ"א הנטי' אל התאוות הבהמיות, "זנות יין ותרוש יקח לב" . וזה בא ע"י השביעה היתירה בשני אופנים, או מצד ריבוי העסק בהתאוות החושיות נעשה נוטה כולו אל המורגשות ואור השכל נעדר ממנו, או חוץ לעצם ההתעסקות התגברות הכוחות הגופניים במדה יתירה גורם חולשה לכוחות הנפשיים. ע"כ על הקלקול של ההתעסקות בצרכי החושים במדה יתירה אמר "ואכל ושבע וגו'", ועל הקלקול הבא מעצם רוב התגברות הכח הגופני עד שנחלש השכל לעומתו אמר "וישמן ישורון ויבעט".

<< · עין איה על ברכות · ה · מט · >>