עין איה על ברכות ה מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ברכות לב.): "אר"א בריה דר"ה אר"ש היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישא, שנאמר כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם ע"כ שכחוני".

מוסב על המשלים הקודמים שמבארים פרטיות הרעות שמביאה השביעה היתירה הרעה, של התגברות הבהמיות-הטבעית והחיתיות-הבלתי טבעית, והשיבוש המדעי שהוא היסוד לכל השחתה. הרי מילוי הכרס מביא מינים של רעות רבות השונים בתכונה זה מזה, שנאמר "כמרעיתם וישבעו" מורה השביעה הטבעית שעל ידה נתבהמו והתגשמו ביצר הרע הטבעי, "שבעו וירם לבם" גם לרעות בלתי טבעיות, "ע"כ שכחוני" היא הרעה המדעית שהיא השורש והעיקר לכל רע נימוסי במנהגים, והוא מביא לכל רע וכל רע מחזק אותו, וכל אלה השלש באו מהשביעה. והוראת "על כן" באה בזה לב' כונותיה, שהיא הסבה וגם המסובב. כי בהיות שבוש הדעת בהתחלה, הוא גורם לכל הדרכה רעה וכל מדה רעה וכל דבר פשע, (משרשת) [] את השיבוש שיסודו הוא שכחת השם ית', שבזכירתו בא לעולם כל טוב וכל אורה.