עין איה על ברכות ה מ

(ברכות לא:): "אר"י ב"ר יצחק, מנין שחזר הקב"ה והודה לאליהו שנאמר ואשר הרעותי".

על הרעות הנופלות בעולם נוכל לנקות מהם את ההשגחה האלהית כשנאמר שהנה באות מהכרח החומרי. והנה אם הי' גבול בטבע החיובי, מה שאין בו ציור ליכולת, אז אין באמת מקום תלונה אפי' לפי הרגש החיצון בלא העמקה בטוב העצה העליונה הבאה לאחרית טובה. אבל כיון שבאמת אין כל גבול ליכולתו ית' הבלתי בעל תכלית, א"כ כל הרעות אפי' מה שנעשה בבחירה, אין לנו ליחסם מצד הכרח טבע החיוב של החומר כ"א שכך נוצר החומר בכונה שיהי' עלול לאלה החסרונות, בשביל להוציא הטוב הגדול הנמצא רוקא ע"י סבת החסרונות הגדולות הללווזהו מכוון שחזר הקב"ה והודה לאלי', שלא נעשה כל חסרון מצד הכרח כ"א בכונה, וממילא נצמח מזה שיש ג"כ בחק יכולתו ית' גם לתקן זה החסרון של הבחירה בעת שיגיע הענין שיצא התועלת בהכריע את הבחירה לצד הטוב.

<< · עין איה על ברכות · ה · מ · >>