עין איה על ברכות ה לו

<< · עין איה על ברכות · ה · לו · >>

(ברכות לא:): "וחנה היא מדברת על לבה, אר"א משום ריב"ז על עסקי לבה וכו' כ"מ שבראת באשה לא בראת ד"א לבטלה כו' על לבי לא להניק בהם, תן לי בן ואניק בהם".

מי שישכיל עוצם השגחת השי"ת הפרטית יוכל לטעות שכח הבריאה ילך בכללות ויברא לפעמים גם דבר שלא ימלא תפקידו. אמנם המסתכל יפה ישכיל שאין שום מקרה נמצא וכל הנברא נברא בצביונו להשלים תפקידו, ואם לפעמים יזדמן שלא ימלא תעודתו הוא ג"כ לתכלית, או מצד חטא קדום או להעיר לתפילה , אבל עכ"פ הכל דבק בהשגחת השם ית' העליונה. והנה האיש והאשה יצאו מטפוס אחד ביצירה, ואם הי' כח היצירה הולך בכללות מבלי להקפיד על פרטים, הי' ראוי שימצא באשה איזה דבר שבא רק מצד כח היצירה המינית אע"פ שבפרטות אין תועלת, אבל לא מצינו כן. וה"ה בכל הפרטים של הברואים, כ"א הוא בכשרונותיו המדוייקות לפי ערכו ומציאותו, ומזה נלמד דעת ההשגחה הפרטית. א"כ גם באישים ההשגחה היא פרטית על כל דבר וענין, ע"כ כיון שנבראו בה דדים להניק ודאי [] תכונה זו לצורך, ע"כ ראוי להתאמץ בתפילה להוציא השלמות המוכן מן הכח אל הפועל.

<< · עין איה על ברכות · ה · לו · >>