עין איה על ברכות ב כג

(ברכות יד.): "ואר"א ב"א אר"י ב"א, כל המתפלל ויוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו".

שבהיותו שם נגד עיניו מטרתו העקרית, שיהיו כל עניניו לחפץ כבוד השי"ת העליון, הוא מושגח על כל דרכיו בהשגחה פרטית, ויפיק חפצו כי לא יחפץ כ"א טוב. ומתובל ביותר עפ"ד הרמב"ם במו"נ שההשגחה דבקה עם ההשגה והשכל. והיינו בהשתדלות לזה התכלית.