עין איה על ברכות א צב

(ברכות ח.): "לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל".

בא להורות, כי המתפלל בביהכ"נ, עליו לשום [לב] לב' ענינים, בתחילה להסיר מעליו סבל מחשבותיו העמוסות רק בצרכי השעה וחיי החומר בתאותיו, זהו פתח אחד. והשני, לרומם נפשו אל הצרכים המוסריים - שהם באמת צרכי הכלל כולו. כי צרכי הכלל מתלכדים תמיד עם הצרכים המוסריים. כי חיי הכלל לא יתכנו להיות טובים רק עם הליכות צדק ויראת ה'. ואח"כ יתפלל, שלא ישים עיקר תפילתו רק צרכי עצמו ועניני החומר. כי תכלית התפילה להתרומם עליהם.

<< · עין איה על ברכות · א · צב · >>