עין איה על ברכות א עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · א · עט · >>

(ברכות ז ב): "ראובן, אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי, דאילו בן חמי אע"ג דמדעתא זבני לבכירותי' מה כתיב ביה : וישטום עשו את יעקב ואלו בני אע"ג דע"כ שקלי' יוסף לבכירותי' כו', ואפילו הכי לא אקנה ביה".

ראובן הי' בכור ישראל ע"כ יש בו הוראה כללית על כלל ישראל ותכונתו בערך שאר האומות כערך ראובן הבכור נגד שאר הבנים. ע"כ התכונה הטובה להיות עובר על פשע ולעשות טוב גם למציריו נחלו ישראל לעולם. ובזה נראה ההבדל בינם ובין או"ה. או"ה מקנאים בישראל בשביל יתרונם עליהם, ומה הוא עיקר יתרונם רק במעלות הנפש שע"פ רוב באים בבחירה טובה להתנהג באורח ישרים. ע"כ הלא הם, בידיהם הם, מוכרי בכורתם, למה הם שטופים בתאות, ע"כ לא ירוממו במעלות שכליות, וישראל עושה חיל בהיותו שם דרכיו באורח תבונות ובכ"ז "וישטום עשו". אבל אנו שאנו נרדפים מהם ולוקחים את בכורתינו בזרע, הדפו אותנו מארץ חמדה באכזריות וטחו עלינו טפל עלילות שוא. ובכל זה על מה עינינו נשואות, שיפקח השי"ת את עיני כל באי עולם ללכת בדרכי ד', לדעת את ד, ולעבדו, ואין עינינו נשואות כלל אל הנקמה, כי מה אנו חותמים בתפילתינו, רק "להפנות אליך כל רשעי ארץ יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך כו'".


<< · עין איה על ברכות · א · עט · >>