עין איה על ברכות א עה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · א · עה · >>

(ברכות ז א): "ויאמר לא תוכל לראות את פני, תנא משמיה דר"י בן קרחא, א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית כו', ופליגא דרשב"נ אר"י, בשכר ג' זכה לג', בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים כו'.".

נראה דפליגי על מרכז השלמות האנושי אם הוא השכל, כדעת הרמב"ם שיחס הכל אל הידיעה. או המוסר והעבודה כדעת חובת הלבבות. דלריב"ק פסגת האושר היא ההשכלה בידיעת האלהות, ע"כ נחשב לקיצור וחסרון מיעוט הרצון לדרוש במופלא, למשה רבינו ע"ה. ורשב"נ ס"ל כי התכלית של כל הידיעות היא ההנהגה המוסרית הנובעת משלמות הידיעה. ע"כ מיעוט הידיעה בשעה שהיא מרבה תוכן ההרחבה של ההנהגה המוסרית ראוי' לעולם להדרש לשבח, ע"כ בשכר ויסתר פניו זכה לקלסתר פנים.


<< · עין איה על ברכות · א · עה · >>