עין איה על ברכות א עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · א · עב · >>

(ברכות ז א): "שלשה דברים בקש משה רבינו מלפני הקב"ה, בקש שתשרה שכינה על ישראל כו', שלא תשרה שכינה על אומות העולם כו'".

אין בקשה זו משום צרות עין חלילה, אבל טובת מין האנושי. כי הנה הדרכת ישראל ע"פ התורה ומצותי' היא הדרכה נפלאה שהרבה זמנים צריך המין האנושי להתקדם עד שיהי' ראוי לה. כי התכנית המוסרית של תורתנו הקדושה היא גבוהה מאד, ע"כ לסוף הימים, כשתמלא הארץ דעה את ד', ישובו הכל לשאוב מבארן של ישראל. אמנם אפשר הי' שתחול השפעה אלקית על איזה אומה להדריכה לפי מצבה, אבל אז יאבד העולם מרכזו ולא יהי' כח המושך אל פסגת השלמות האנושי האצור בתורת ישראל. ע"כ בקש שלא תשרה שכינה כ"א על ישראל, כדי שיה' רק עם ישראל מרכז של שלמות העולם, ויגרום דבר זה שתי טובות, האחת שיתרכז העולם כולו במרכז אחד המביא לידי שלום ואחדות המין האנושי באהבה. והשני' כי יזכו הכל למעלת ההצלחה הגבוהה שהיא נתונה באוצר תורת חיים של ישראל.


<< · עין איה על ברכות · א · עב · >>