עין איה על ברכות א כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עין איה על ברכות · א · כה · >>

(ברכות ה א): "אמר רבי יצחק, כל הקורא ק"ש על מיטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם".

האדם הוא מורכב, חמרי ושכלי. מצד כח השכלי שבו הוא רב אונים להתייצב נגד כל הכוחות הרעים, אבל מצד החלק החמרי שבו הוא עלול לפול ברשת תחת יד שונאי נפשו המה הכוחות הרעים. ע"כ הוא משול שיש בידו חרב שלה אך פה אחד, מצד השכלי, ולא מצד החמרי. והנה כשהאדם ישן, נשאר חלק החמרי לבדו וחלק השכלי מסתלק ממנו. ע"כ רוח הטומאה שורה עליו, ויכול התחזקות כח החמרי לגרום לו תכונה רעה בשעת השינה, גם אחרי העירו. ע"כ מסרו לנו חז"ל סגולת ק"ש שעל המטה, שעל ידה יקנה הכח החמרי שבו רושם קדושה, גדול מהכח השכלי שבו, עד שמצד עצמו לא ימוט רגליו וילחם נגד הכוחות הרעים. ע"כ הוא נמשל ע"י ק"ש שעל מטתו, כאוחז חרב של ב' פיות, שבין מצד השכלי בין מצד החמרי, הוא גבור ומזויין שעל אויביו יתגבר.


<< · עין איה על ברכות · א · כה · >>