ספר הפיות הכחול/עוץ-לי-גוץ-לי (רומפלשטילצכן)
חלק מהספר ספר הפיות הכחול
תורגם על ידי עופר ולדמן בתאריך ה-25.05.2023[1]
- הערת ויקיעורך: נוסף כאן (בתחתית העמוד, הערה 3) גם נוסח חלופי לסיום, פחות מזעזע, שאינו נמצא במקור.
עוץ-לי-גוץ-לי[2][עריכה]
פעם, לפני שנים רבות, היה טוחן עני ולו בת יפהפיה. פעם קרה שהוא הלך לפגוש המלך, וכדי להיראות אדם חשוב הוא סיפר למלך שיש לו בת שיכולה לטוות זהב מקש. "זהו כישרון רב ערך." אמר המלך לטוחן, "אם בתך חכמה כמו שאתה טוען, הבא אותה אל ארמוני מחר, ואני אבחן את יכולותיה." כשהובאה לפניו הוא הוביל אותה לחדר מלא בקש, נתן לה גלגל טוויה ופלך ואמר: "התחילי לעבוד וטווי כל הלילה עד שיעלה השחר, ואם עד אז לא תטווי את הקש לזהב, תמותי." והוא סגר את הדלת מאחוריו והשאיר אותה לבדה בפנים.
בת הטוחן התיישבה ולא ידעה מה לעשות. לא היה לה קצה קצהו של מושג איך הופכים קש לזהב, ולבסוף נעשתה כה אומללה שהיא החלה לבכות. לפתע נפתחה הדלת ופנימה צעד איש קטנטן ואמר: "ערב טוב העלמה בת-הטוחן, מדוע את בוכה בכזה עצב?" "אוי!" ענתה היא "אני חייבת לטוות את הקש לזהב, ואין לי מושג איך לעשות את זה." "ומה תתני לי אם אטווה במקומך?" שאל הגמד. "את המחרוזת שלי." ענתה. לקח האיש הקטן את המחרוזת, התיישב על הכישור, וסיב סיב סוב הסתובב הגלגל שלוש פעמים והסליל התמלא זהב. הוא החליף סליל, וסיב סיב סוב, הסתובב הגלגל שלוש פעמים והסליל השני היה מלא. וכך המשיך הדבר עד הבוקר, כשכל הקש נטווה לזהב וכל הסלילים מהיו מלאים זהב. עם זריחת השמש הגיע המלך, וכשראה את הזהב נדהם ושמח, אך ליבו התאווה לעוד מן המתכת היקרה. הוא שלח את בת הטוחן לחדר אחר מלא בקש, גדול בהרבה מהחדר הקודם, וציווה עליה שאם החיים שלה יקרים לה, תטווה את הכל לזהב לפני שיעלה הבוקר הבא. היא לא ידעה מה לעשות. והחלה לבכות. אז נפתחה הדלת כמו בפעם הקודמת, והאיש הקטנטן הופיע ואמר: "מה תתני לי אם אטווה את הקש לזהב במקומך?"
"את הטבעת שעל אצבעי" ענתה היא. הגמד לקח את הטבעת, וסוב! הסתובב שוב הגלגל, וכשעלה הבוקר הוא כבר טווה את כל הקש לזהב נוצץ. המלך היה שבע רצון לחלוטין למראה הזהב, אך תאוותו לזהב עדיין לא ידעה שובע, והוא שלח את בת הטוחן לחדר אפילו יותר גדול ומלא בקש, ואמר: "עלייך לטוות את כל זה הלילה, אך אם תצליחי הפעם תהיי לאשתי." "היא אמנם רק בת טוחן, זה נכון," חשב לעצמו, "אבל לא הייתי מוצא אישה עשירה יותר גם אם הייתי מחפש בעולם כולו." כשהיתה בת הטוחן לבדה, הופיע האיש הקטן בפעם השלישית ואמר: "מה תתני לי אם שוב אטווה את הקש במקומך?" "אין לי מה לתת." ענתה הנערה. "אז הבטיחי לי שכשתהיי מלכה תתני לי את בנך הבכור." "מי יודע מה יקרה עד אז?" חשבה לעצמה בת בטוחן, וחוץ מזה, היא לא ראתה שום דרך מוצא אחרת. אז היא הבטיחה לגמד את מה שביקש, והוא ישב שוב לעבוד וטווה את הקש לזהב. כשהגיע המלך בבוקר וגילה שכל מה שדרש אכן קרה הוא מיד התחתן עם בת הטוחן, והיא הפכה למלכה.
כעבור שנה נולד למלכה בן יפה תואר, והיא לא חשבה עוד על האיש הקטן עד שיום אחד הוא נכנס לחדרה ואמר: עכשיו תני לי מה שהבטחת." המלכה נחרדה והציעה לאיש הקטן את כל העושר שבממלכתה אם יוותר על הילד. אך הגמד אמר: "לא. יצור חי יקר לי יותר מכל האוצרות בעולם." המלכה החלה לבכות ולהתייפח בכזה עצב שהאיש הקטן ריחם עליה ואמר: "אתן לך שלושה ימים לנחש את שמי, ואם תגלי אותו במהלך הזמן הזה תוכלי לשמור אצלך את בנך."
המלכה חשבה במשך כל הלילה על כל השמות שאי פעם שמעה ושלחה שליח לסרוק את הממלכה ולאסוף מרחוק ומקרוב כל שם שייתקל בו. כשהגיע האיש הקטן למחרת היא התחילה עם "קספר", "מלכיאור", "בלשזאר" וכל השמות האחרים שהכירה בשרשרת, אבל אחרי כל אחד קרא הגמד: "זה לא שמי." למחרת היא שלחה אנשים לבדוק את השמות של כל האנשים באיזור והביאה רשימה של השמות הנדירים והמיוחדים ביותר לאיש הקטן כשהופיע. "האם השם שלך הוא, אולי, שיפשנקס? קרוקשנקס? ספינדלשאנקס?"
אך הוא תמיד ענה "זה לא שמי."
ביום השלישי חזר השליח והודיע: "לא הצלחתי למצא שמות חדשים, אבל כשהגעתי לגבעה גבוהה מעבר לפינה של היער, היכן שהשועלים והארנבים מאחלים זה לזה לילה טוב, ראיתי בית קטן, ולפני הבית בערה מדורה, ומסביב למדורה קיפץ על רגל אחת איש קטן ומגוחך שצעק:
היום אבשל, מחר אאפה
ואז אקח תינוק יפה
כי המלכה לא תתרשם
שעוץ-לי-גוץ-לי הוא השם
אתם יכולים לאר לעצמכם את שמחתה של המלכה כששמעה את השם, וכשהאיש הקטן נכנס זמן קצר לאחר מכן ושאל: "ובכן, גבירתי המלכה, מהו שמי?" היא שאלה בתחילה: "האם שמך קונארד?" - "לא." - "האם שמך הארי?" - "לא." - "האם שמך, במקרה, עוץ-לי-גוץ-לי?" "שד גילה לך את זה, שד גילה לך את זה," צרח האיש הקטן ובזעמו רקע ברגלו כל כך חזק שהיא שקעה ברצפה עד למותניו.
- (ראו נוסח חלופי למטה3)
ואז בלהטו תפס את הרגל השמאלית וקרע את עצמו לשניים.
על פי האחים גרים
הערות שוליים[עריכה]
- ^ הערת המתרגם: ניתן למצוא קישור למקור, ולגרסאות נוספות באנגלית ובשפות אחרות בדף הסיפור בויקיפדיה האנגלית.
- ^ השם במקור הוא "רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן" ובאנגלית "ראמפלסטילצקין". השם "עוץ-לי-גוץ-לי" בעברית מקורו במחזה של שלונסקי בשם "עוץ־לי גוץ־לי" על אותו הסיפור, ומאז התקבל בתור השם המקובל בעברית של האגדה.
הערה 3: נוסח חלופי:
- ואז הוא רקע גם ברגלו השניה, וגם היא שקעה ברצפה, וכך הוא שקע כולו, ומאז לא ראו אותו שוב.