עולם אחד/לב
פרק לב
[עריכה]צריך אתה לדעת מה שידוע אצלי במקומות אחרים בענין דברי הקדמונים, והוא שבכמה מקומות רמוז בלשונות דברי הקדמונים איזה סוד עמוק - אם שידענו בוודאי שהקדמון ההוא לא היה לו שום ידיעה בסוד ההוא - מכל מקום רמוז בדבריו הסוד ההוא. כי הכלל בידינו שרוב דברי הראשונים המפורסמים ברוח הקודש נכתבו. ולפיכך תמצא בכמה מקובלים שמפרשים דברי רש"י ז"ל על פי סודות המבוארים בזוהר ומקובלים - אם שברור הדבר שרש"י ז"ל לא ראה ספר הזוהר, ואפשר שלא ידע כלל מן הסוד הזה -- מכל מקום מפרשים דבריו כן מטעם האמור, שנכתב ברוח הקודש באופן שדבר אחד מדבריו סובל כמה פירושים הנאמרים בו ויוכל להיות שכולם אמת. וכמו כן נמצא כמה פעמים בדברי הרמב"ן עזרא - והכל מטעם הנ"ל. ואין להאריך כאן בזה.
וכתבתי לך הקדמה זו כאן, כי כן אנכי מצאתי ראיתי סוד המבואר בזוהר המובא בפרק שלפני זה שאומר בסוד התפשטות אות יו"ד "כד נפיק נפיק כמלכא עם חילוי" שהוא רמוז בדברי אבן עזרא בפרשת בראשית על פסוק "ויאמר אלהים יהי אור" (קטע:אבן עזרא על בראשית א, ג), אחר שדחה פירוש הגאון שפירש "ויאמר" כמו 'וירצה' (ואמר שאם כן ראוי לכתוב "ויאמר אלהים להיות אור", רק הוא כמשמעו ולהורות שלא היה ביגיעה רק במאמר), כתב אח"כ וזה לשונו: "ועל דרך משל מלך ומשרתיו", עכ"ל. והיינו ממש סוד האמור בזוהר. ובפרט אחר שנודע בסוד "יהי אור" שהוא ממש בסוד אות י' - סוד אויר קדמון שהוא סוד אור י', והוא סוד התפשטות אור י' בסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שבגימטריא יהי אור כמ"ש האר"י זלה"ה. ולפיכך אחז בלשונו 'מלך ומשרתיו' ממש כמ"ש בזוהר "כמלכא עם חילוי", וכאמור.
ואם שכוונתו כפשוטו כמו מלך שאומר למשרתיו יהי כן - מכל מקום הרשות נתונה לרמוז בדבריו סוד האמור. ובפרט שאנחנו רואים שלא אחז בלשונו 'אדון ועבדיו' וכדומה - לפיכך אמרינן כי רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו שיוכתבו דבריו באופן שיסבלו גם הסוד האמור.
עוד מסיים שם וזה לשונו: "וזה האור היה למעלה מן הרוח", עכ"ל.
גם בזה אני אומר - אם שכוונתו מבואר' בארבע יסודות א"רמ"ע - כיוון בלשונו גם אל סוד עמוק המבואר בפרק שלפני זה, והוא כי בסוד אות ו' ממילוי יו"ד כתב בזוהר הנ"ל "מעבר לכל רוחין" וכתב בזוהר הרקיע: "פירושו לפי שכל בחינת ו' קצוות דבינה וזו"ן ובי"ע כלולים באות ו' זו. וכבר נודע שו' קצוות נקראים 'רוח'", עד כאן דבריו ועיין שם. ומעתה מאחר שסוד 'אור' האמור כאן בכתוב הוא סוד אות י' השרשית שהוא למעלה מן אות ו' בסוד יו"ד -- לכן אמר "וזה האור היה למעלה מן הרוח", כי אות י' למעלה מן אות ו' וכדבר האמור. והענין פלא גדול ולמשכילים יונעם.