עולם אחד/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק כט[עריכה]

ידוע תדע כי כל האמור בשני פרקים הנ"ל - הכל רמוז במלת אחד. ראה והבן כי אות א' ממלת אחד מורה על אותה הנקודה כי אחת היא. ואות ח' ממלת 'אחד' מורה על ח' נקודות המצויירים למעלה ושם בזוהר. וצירוף שניהם - א' ח' - הם ט' נקודות האמורים שם ולעיל, ולכל הפירושים הנאמרים בהם. ואות ד' ממלת אחד מורה על ד' סטרין שמדקדק שם בזוהר שיהיו הנקודות בכל ד' סטרין, ולכל הפירושים שנאמרו בהם.

ושלשה אותיות שבו מורים על שלשה נקודות השרשים, וגם מורים על ג' אותיות שבכל שם מן ע"ב שמות המורים על שלשה קוין - ימיני ושמאלא ואמצעי כאמור בזוהר הנ"ל. והנה כי כן שלשה אותיות ממלת אחד - אות א מורה על קו א'מצעי המחבר שני קוין ח'סד ד'ין, ועושה אותם אח"ד. בסוד מאחז"ל (משנה, עירובין ה) "עושה האמצעי את שלשתן להיותם כאחד" כמו שפירשתי בספרי מדרש לפירושים (חלק שני דרוש השביעי עיי"ש). ובכלל מורה על הא דאמינא בפרק שלפני זה בסוד "ואתפשטו ואתעבידו חד" בסוד יחודו ואחדותו ית"ש. והכל רמוז באות א' של 'אחד' על פי הנודע בזוהר ומקובלים ציור אות א' שהוא סוד יו"ד. ואאריך עוד להלן אי"ה. והענין פלא למשכיל.