עבודת הקדש (גבאי)/חלק ד/פרק ג
קודם מציאות שום נברא עליון ותחתון, היה המציאות הקדמון נעלם במציאותו, נסתר בהויתו, יחיד בשמו שאינו נבדל ממנו. ולזה מה שרמזו בפרק ג' מפרקי ר' אליעזר באמרם עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו בלבד, והכוונה על האויר הקדמון שאינו נתפש, והיו כל הכחות הנכללים בשם הגדול נסתרים בתוכו, ועדיין אין ראש וסוף נאצל. ועלה במחשבה הסתומה הנעלמת מכל חי, לברא את העולם, והיה משער ורושם בניינו במחשבה. וראה בחכמתו הנפלאה שאי איפשר לו לעמוד אם היה בורא אותו כפי המחשבה ההיא בלא אמצעי, הנה לא היתה הכוונה כפי טבע הבריאה נשלמת בה, וזה כי אדון יחיד שלמות מבלי חסרון ואלו היה הנברא ממנו בלי אמצעי לא היה בו כח אפשרות קבול חסרון, ויהיה נצחי כמוהו בהכרח ובלתי בעל תכלית, ואין זו הכוונה אלא שיהיה בעל תכלית, ואלו נברא כן הנה מצד היותו בעל תכלית לא היה יכול לסבול אור הבלתי בעל תכלית. ומהכרח כל אחד מהצדדים לא היה איפשר לעולם שיברא אם לא על ידי אמצעי יהיו בו שני הצדדים, מצד יהיה בעל תכלית וחסר, ומצד יהיה בלתי בעל תכלית ושלם, והוא האצילות שיש בו כח שלם וכח חסר. וזה הכח הכולל אי איפשר שיהיה נמצא בעצם וראשונה בדבר נברא נפרד, כי אם בנאצל מיוחד יהיה שרש ויסוד אל הנברא, כי מצד היותו נאצל מיוחד יהיה כולל השלמות והחסרון, השלמות בהיותו מקבל השפע, חסר בהיות השפע מסתלק מעליו, ולסוד זה כל עוד שלא נגלה זה הכח לא היה העולם עומד עד שיגלה האמצעי שבו יברא ובו יתקיים:
ולכוד זה רמזו בפרק ההוא באמרם ועלה במחשבה לברא את העולם והיה מחריט את העולם לפניו ולא היה עומד, משלו משל למה הדבר דומה למלך שהוא רוצה לבנות פלטרין שלו אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו אינו מתחיל לבנות, כך הקב"ה החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה. הנה בארו כי היה אדון יחיד מחריט ומשער בנין הפלטרין שהוא העולם, ולא היה עומד אם לא יחריט וישער היסודות מובאיו מוצאיו שהוא האצילות כדי שיברא בו וכמו שבארנו, כי בזולתו אי איפשר מן הטעם שכתבנו, והוא שרצו ביסודות ואמרו שהיסוד שיברא בו ובו יעמוד היא התשובה, וכן האמת שהתשובה סוד אלהים חיים, בה נזרע זרע קדש מן המחשבה העליונה והיא הוציאה המחשבה ההיא לפועל ובה נברא הכל כמו שיתבאר. והמאור הקדוש ע"ה באידרת נשא (ח"ג קל"ב ע"א) אמר בזה הלשון תאנא אי עתיקא דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן בהדין תקונין לא אשתכחו עלאין ותתאין וכלא הואי כלא הואי. הרי באר ע"ה כי אם לא נתקן אדון יחיד בתקונין אלה. והם סוד המאורות העליונים שהם סוד השם הנעלם והנגלה לא נמצאו עליונים ותחתונים לפי שאין דרך אל המציאות בזולת האצילות ועל הדרך שכתבתי, והוא שסיים וכלא הואי כלא הואי:
ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ע"ה א"ר רחמאי מדבריך נלמוד שצורך העולם הזה ברא הקב"ה קודם לשמים וכבר הזכרתי זה. ובפרק אין דורשין בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת בכח ובגבורה ובגערה וכו', והם העשר מאמרות הכלולים בשם הגדול והם כלי אומנותו שבהם ברא העולם, כי אי איפשר ליבראות זולתם כמו שכתבתי. ועליהם שנינו בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' ובפרק ג' מפרקי ר' אליעזר בעשרה מאמרות נברא העולם, ובשלשה כללו שנאמר יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. כי שלשה אלה כלל כלם, ובהמצא אלו נמצאו כלם, ולהורות על על שהם האמצעי ואי איפשר שיברא העולם ויתקיים זולתם, באה הבריאה כלה רשומה בהם, והוא שבאו עשרה ויאמר במעשה בראשית. והוא אמרם בפרק הקורא את המגלה עומד ור' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, והי נינהו ויאמר דבראשית, הני תשעה הוו, בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר יי' שמים נעשו וגו', כי סדר הבריאה הנזכרת בתחתונים תרמוז ותעיד, על סוד מעשה בראשית בעליונים, כי ההויות הנאצלות מראשית חכמ"ה והוא סוד מעשה בראשית ממש, הם סבת הבריאה בתחתונים. ולזה תרמוז ההויה התחתונים על העליונים להורות כי העליונה סבת הוית התחתונה מה שלא היה איפשר בריאה זולתה ומן הטעם שכתבתי. ולהעיר עוד על זה הסוד המופלא באה ההויה התחתונה בחדוש הנבראים במעשה בראשית מעין ההויה העליונה ודוגמתה, כי זו מעשה בראשית אצילות והויה ההווה ונאצלת מראשית היא החכמ"ה חכמת אלהים, וזו הויה מחודשת וברואה בכח ראשית והיא חכמה אחרונה חכמת שלמה, שהיא גם היא נקראת ראשית בשם העליונה, והיא שליח העליונים בבריאה וחדוש ההויה בתחתונים כפי המסור בידה בלא תוספת ומגרעת, והנה היא בכח העליונים חתמה הבריאה בחותמם, ולזה היתה הבריאה התחתונה בדוגמת ההויה העליונה, להעיר כי הבריאה היתה באמצעותה ובלתה אי איפשר שיברא שום נברא בעליונים ובתחתונים וכמו שהתבאר, ובזה נשלמה הכוונה במה שראיתיו ראוי להקדימו בסוד מעשה בראשית, ומעתה אכנס בביאור הענין כמו שיעדתי בעזרת המלמד לאדם דעת: