לדלג לתוכן

ספר שיריי (רחל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לא מנוקד

[עריכה]

צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,
בשעות מצוקה, ואבדן,
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שיריי הלבן.

נגלו חביונות לא גיליתי לרע
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.

מנוקד

[עריכה]

צְרִיחוֹת שֶצָרַחְתִּי נוֹאֶשֶת, כּוֹאֶבֶת,
בִּשְעוֹת מְצוּקָה, וְאָבְדָן,
הָיוּ לְמַחֲרוֹזֶת מִלִים מְלַבֶּבֶת,
לְסֵפֶר שִירַי הַלָּבָן.

נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִּילִיתִי לְרֵעַ
נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵש,
וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ
יָד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵש.

מאת רחל המשוררת