ספר קרניים/דף שער
דפוס זולקווא - תס"ט[עריכה]
אשר חברו ויסדו הקדושה האלקי בוצינא דקרדינותא מוהר"ר אהרן מעיר גי"ה(?) קרדינא בעל ספר אגרת הטעמים.
והספר הזה מעט הכמות ורב האיכות, והוא סתום וחתום מאוד. והעיר ה' ברוח קדשו את איש קדוש יאמר לו, המקובל הגדול ה"ה הרב מוהר"ר שמשון בן הרב מוה"ר פסח שנהרג על קה"י(?) בשנת ת"ח הי"ד עתה(?) פירוש נפלא על ספר קרניים וקרא אותו בשם
והובא לבית הדפוס על ידי בן אחותו של הרב מוהרר"ש הרב המגיד דקהלה קדישא דק"ק זאלקווא מוהר"ר פסח בהרב מוהר"ר יצחק זצ"ל.
גם ליקט שושנים חידושים נפלאין מתורת אלקינו(?) מכתבי ד**ו(?) מוהרר"ש הנ"ל. עוד הוסיף מדיליה לכבוד דודו קונטרס אחרון דרושים לכל חפציהם בלשון צח ובהיר(?) מי סד(?) עפ"י זוהר ותקונים ושארי מקובלים. והדר קמפרש(?) בביאור פסח מעין דוגמא של מעלה ספר הקדוש הנ"ל ועיין מתעסק(?) בקדשי האלוף התורני מהר"ר פסח במוהר"ר שמואל מק"ק בראד אחיו של המקובל מהר"ש.
דפוס אמשטרדם - תקכ"ה[עריכה]
אשר חברו ויסדו הקדוש האלקי בוצינא דקרדינותא הגאון רבינו אהרן הזקן זלה"ה בעל המחבר ספר אגרת הטעמים. ובהיות שהספר הנחמד הזה הוא מאמר סתום וחתום באוצרות המלך מלכו של עולם, ואין אדם יכול לעמוד על סודו מחמת עמקו, העיר ה' את רוח האיש אלקי קדוש וטהור בישראל גדול שמו, בהיר הוא בשחקים, עיר וקדיש נחית מן שמייא אשר נהורין ליה שבילין דרקיעיא הגאון המקובל האלקי מו"ר שמשון מאוסטרפאליע זלה"ה ועיטור הספר הזה בקרני הוד והדר לכל החוסים בצל התורה עם פירושו
ונדפסו כבר בק"ק זאלקיי, ומרוב חביבותם אזלו קמייתא ולא נמצא אף אחד בעיר ושנים במשפחה. והדפסנום מחדש ביתר שאת על הראשונים ליקוטים חדשים מהרב הקדוש מוה"ר שמשון הנ"ל. ובהגהה מדוייקת וחסרת השיבושים אשר היו בראשונים. ובאותיות יפות ונאות לעין הקורא.
בדפוס אשר הוקם מחדש על ידי כהר"ר ליב זוסמנש יצ"ו.
דפוס זיטאמיר - תקס"ה[עריכה]
אשר יסד וחבר אחד קדוש מדבר תנא אלהי מן הקדמונים, אחד מקדושי עליונים.
ובספר הזה אמורים י"ד מאמרים חתומים וסתומים נעולים וסגורים, ובע*(?) ה' את רוח הגאון המפורסם בישראל גדול שמו המקובל האלהי מוהר"ר שמשון מאוסטרפאלי הי"ד, ועיטר את הספר הזה בקרני הוד והדר ובחתום חכמה הודיע בפירושו דן ידין, נודע בשערים שמו וה' עמו.
ואמנם מגודל חכמתו ועולם בינתו של הגאון הקדוש מהר"ש הי"ד מלא כפו קוצר במקומות שהיה לו להאריך ואין די באר ללמד לאדם דעת מעומק המושג וקוצר המשיג.
ובכן א"נכי הצעיר מתרדמת הבלי הזמן, קמתי לכבוד שמו י"ת נתעוררתי, י"געתי ומצאתי בעז"ה, ואת הספר הקדוש הזה פרשתי ע"ל הקדמות אמיתיות אותו יסדתי. ז"בת חלב ודבר מ"גוית האר"י טעמתי. ר"צוא ושוב כמראה הבזק קיימתי.
פ"עמים באתי, בארוכה בדרך כלל בביאור המאמר הארכתי. י"צאתי מן הארוכה ולקצרה בדרך פרט הלכתי. ש"ערים מוציינים דפקתי. ל"הקל על המעיינים באותיות השמים ציינתי. ב"לשון המאמרים מאד דקדקתי, נ"תתי את לבי לפרשם בכל יכולתי. י"גיל ה"חכם ו"ישמח ה"מבין קוצר דעתי. צ"וף דבש מעל כפי שמשון אכלתי.
ח"זיתי ואספרה מקור הדברים הודעתי, ק"ורת רוח מצאתי כאשר דבריו הבנתי. ו"בקצת מאמרים מקום הניחו לי ובו נתגדרתי ב"דרך הישר הולך דרכתי, י"ראם המשכיל ויביט ההקדמות שהקדמתי.
ל"מבין כלם נכוחים, כי דברי הקדושים קבצתי, א"ת ס"גירת המאמרים בהם פתחתי.
ט"וב טעם ודעת מהם למדתי ר"איתי.
וכעל מוצא שלל רב שמחתי. י"דבר פי תהל' ה' וברוך שחל' מחכמתו ליריאיו ברכתי.
וז"ש שמי אליעזר פישל א אכשל ח"ו ובו בטחתי ו"זה זכרי פרשת אליעזר לאות שמתי, ב"מהרה ישלח עזרינו מקודש כי באלה תפלתי אמן ואמן. כן יעשה האל ובא לציון גואל.
הכ"ד הצעיר אליעזר פישל נין ונכד להגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מוהר"ר יצחק שהיה אב"ד ור"מ בק"ק קראקא והגלילות יע"א שהיה נקרא בפי כל "דער גרוישר רבי רבי איצק" זלה"ה.
דפוס ליוורנו - תקפ"ה[עריכה]
חברו הרב המקובל האלהי מור"ר ר' אהרן קרדינא ז"ל, ואחריו קם כמוהו המקובל האלהי מוהר"ר שמשון מאוסטרפולי זי"ע
שנ"ה ופיר"ש פי' מרובה ויהי ידיו אמונה בחיבורו הטהור דן ידין בעומק ההלכה ושלמות הכונה.
והן עתה עמד וימודד אר"ש האי תנא דידן החכם השלם והכולל המקובל כמהה"ר שמואל שמאמא הי"ו בחכמה ותבונה. תנא וצייר דבר גבורות והיו למאורות, קול לו קול אליו, קל קרנא קרן הצבי ממנו יתד וממנו פנה.
ועוד ידו נטויה מחדש חידושי"ם ופירושים במאמרי רז"ל ומדרשים פרח שושן ידיו תביאנה, פרוח יפרח ויגל קרני ירום(?) בכבוד וגם עד זקנה.
משמיא מיהב יהבי ליה ר"ב חסד"א ור"ב חני"נא ***(?)[1]
דפוס לבוב - תר"י[עריכה]
אשר חברו ויסדו הקדוש האלקי בוצינא דקרדינותא הגאון מוהר"ר אהרן בעל מחבר ספר אגרת הטעמים.
ובהיות שהספר הנחמד הזה הוא מאמר סתום וחתום באוצרות המלך מלכו של עולם - העיר ה' את רוח הרב הגאון המפורסם בישראל גדול שמו המקובל האלהי כבוד מוה' שמשון מאוסטרפאלי ועיטר הספר הזה בקרני הוד והדר לכל החוסים בצל התורה עם פירושו