ספר סיפורי מעשיות/הקדמות
סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
הַקְדָּמָה א'
[עריכה]מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר זָכָה לְהַשְׁלִים דְּמוּת אָדָם כִּי זֶה כָּל הָאָדָם הֲלֹא הוּא כְּבוֹד אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתֵּנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ, הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בּוּצִינָא רַבָּא בּוּצִינָא עִלָּאָה בּוּצִינָא יַקִּירָא וְקַדִּישָׁא קְדֻשַּׁת-שֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה נִין וָנֶכֶד לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הָאֱלֹקִי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה אֲשֶׁר כְּבָר נֶהֱנוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹרוֹ בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאוּ לְאוֹרָה רַבִּים רָאוּ וַיִּשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ וְהָאֱמֶת יוֹרֶה דַּרְכּוֹ וְהִנֵּה עוֹד רְאֵה זֶה נִמְצָא בְּאַמְתְּחוֹתֵינוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ פֶּה אֶל פֶּה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר אִזֵּן וְחִקֵּר וְתִקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה וְהִלְבִּישׁ וְהִסְתִּיר הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד.
כִּי זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה כְּשֶׁהָיוּ רוֹצִים לְדַבֵּר בְּנִסְתְּרוֹת ה' הָיוּ מְדַבְּרִים בְּדֶרֶךְ חִידָה וּמָשָׁל וְהִלְבִּישׁוּ סִתְרֵי תּוֹרָה גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים מִלְּבוּשִׁים שׁוֹנִים כַּמּוּבָא אַחַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָז שֶׁבַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה הָיוּ מְשִׂיחִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא וְכוּ', וְעַל פִּי רֹב אַחַר כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת הָיָה מְגַלֶּה קְצָת מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם אֵיזֶה רְמָזִים לְהֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים כַּמְבֹאָר לְקַמָּן בִּמְקוֹמָם הַדְּבָרִים וְהָרְמָזִים שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וְהִנֵּה עַד הֵנָּה הָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גְּנוּזִים אֶצְלֵנוּ אַךְ לִהְיוֹת רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשֵׁנוּ מִי יַרְאֵנוּ טוֹב כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם לִשְׁמֹעַ תָּמִיד דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְיִחוּד אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר אֲשֶׁר לֹא זָכוּ עֲדַיִן שֶׁיַּגִּיעוּ אֲלֵיהֶם כִּי אִם בְּהַעְתָּקוֹת בִּכְתָב עַל-יְדֵי סוֹפְרִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר נִתְרַבּוּ הַטָּעֻיּוֹת בָּהֶם מְאֹד וְקִלְקְלוּ הַמְכֻוָּן.
עַל כֵּן תְּשׁוּקָתָם הַגְּדוֹלָה אִלְּצוּנוּ, וְכָסְפָּם הֶחָזָק דְּחָקוּנוּ עַד אֲשֶׁר הֻכְרַחְנוּ לְמַלֹּאת רְצוֹנָם לַהֲבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס וְגַם כִּי הָיָה לָנוּ גִּלּוּי דַּעַת מִפִּי רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר פַּעַם אֶחָד גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁרוֹצֶה לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּדַעְתִּי לְהַדְפִּיס סֵפֶר מַעֲשִׂיּוֹת וְיִהְיֶה לְמַעְלָה כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְמַטָּה בִּלְשׁוֹן לַעַז וְאָמַר: הֲלֹא מַה יּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְדַבֵּר עַל זֶה, הֲלֹא עַל כָּל פָּנִים הֵם מַעֲשִׂיּוֹת נָאִים לְסַפֵּר וְכוּ' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ וְזֶה אֲשֶׁר הֵעִירוּנוּ לַהֲבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס.
וְאִם אָמְנָם יָדַעְנוּ וְלֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵינוּ כִּי רַבִּים קָמוּ עָלָיו עִם כָּל זֶה הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְהַשֵּׁם הַטּוֹב יַעֲשֶׂה הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל וְגַם כִּי תְּהִלָּה לָאֵל עַד כֹּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כִּי נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּקֶרֶב עַם קָדוֹשׁ בְּקָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ דְּבָרָיו לָהֶם לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וַתְּהִי בְּפִיהֶם כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבוֹ כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשָׁם וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֵּל פִּיהֶם וְרַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם אֶת הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא עָלֵינוּ לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי הוּא כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא וְכַמָּה עָלְמִין אִתְהַפְּכוּ בְּגִינַיהוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּיָמֵינוּ בֵּין הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים וּמִי יָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ אַךְ זֹאת לָדַעַת כִּי כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בְּהַדְפָּסַת אֵלּוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הוּא רַק בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַחוֹסִים בְּצֵל קָדְשׁוֹ הַתְּאֵבִים וּמְצַפִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְאִם אָמְנָם הַדְּבָרִים הַנִּדְפָּסִים בַּסֵּפֶר, כְּאִלּוּ נֶאֶמְרוּ בְּקָהָל רָב לְעֻמַּת זֶה רָאִינוּ כִּי כְּבָר הִתְחִילוּ הַדְּבָרִים לְהִתְפַּשֵּׁט בִּכְתָב עַל יְדֵי הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים לִדְבָרִים הַנִּדְפָּסִים וְגַם לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבְּרָם כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם יִרְאֶה וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יָבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם כִּי דְּבָרִים הַלָּלוּ עוֹמְדִים בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים.
וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ בּוֹ כַּוָּנָה עֲצוּמָה וּמִי שֶׁמְּשַׁנֶּה דִּבּוּר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲמָרוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ הוּא מְחַסֵּר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר שֶׁאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם דְּרָכִים וְנִסְתָּרוֹת וְעַמְקוּת מֻפְלָג מְאֹד וּרְאוּיִים לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים לַעֲמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד גַּם מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם וּבָקִי הֵיטֵב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוּכַל לְהָבִין וְלָדַעַת קְצָת מְעַט רְמָזִים בְּאֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת אִם יָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב גַּם יֵשׁ בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת מוּסָר נִפְלָא וְעָצוּם מְאֹד בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם מְעוֹרְרִים וּמַמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לַעֲסֹק רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד וְלַהֲפֹךְ פָּנָיו מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ אִם יִסְתַּכֵּל בָּהֶם בֶּאֱמֶת אוּלָם תַּכְלִית כַּוָּנוֹת אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת רָחוֹק מְאֹד מִדַּעַת אֱנוֹשׁ וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּשֶׁבַח תִּפְאֶרֶת גְּדֻלַּת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ כִּי גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּנוּ וְכָל הַמּוֹסִיף לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתָם וְעַמְקוּתָם הוּא גּוֹרֵעַ רַק אָמַרְנוּ לְהָעִיר קְצָת לְבַב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְמַעַן לֹא יִשְׁכְּחוּ נִפְלְאוֹתָם אֲשֶׁר הֶרְאָם מֵרָחוֹק כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים עַל יְדֵי מְעַט הָרְמָזִים אֲשֶׁר גִּלָּה לְעֵינֵינוּ אַחַר סִפּוּר כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה כִּי הַאַף אָמְנָם נִרְשְׁמוּ קְצָת הָרְמָזִים שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אַךְ זֶה בָּרוּר לְכָל מַשְׂכִּיל כִּי אֵין דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ לְהָרוֹאֶה הַדְּבָרִים בַּסֵּפֶר וּבְיוֹתֵר בְּדַרְכֵי רְמָזִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם מוּבָנִים כִּי אִם עַל יְדֵי תְּנוּעַת הָאֵיבָרִים בְּנִעְנוּעַ הָרֹאשׁ וּקְרִיצַת הָעַיִן וּנְטִיַּת הַיָּד וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה אֲשֶׁר עַל יָדָם דַּיְקָא יָבִין הַמֵּבִין קְצָת מְעַט וְיִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֵה וְעֵינָיו לְמֵרָחוֹק יַבִּיטוּ גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים כַּמְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ.
עַד כֹּה הִגִּיעוּ דְּבָרִים הַמְּעוּטִים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה לִבֵּנוּ יֶהְגֶּה אֵימָה, אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שׁוֹקֵל מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ מִי יָנוּד לָנוּ אֵשׁ אֹכְלָה מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם בְּיָדוֹ נַפְקִיד רוּחֵנוּ אֵלֶיךָ ה' נִשָּׂא נַפְשֵׁנוּ עַד הֵנָּה רַחֲמֶיךָ עֲזָרוּנוּ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לַעֲדָתֵנוּ וְיִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב וְהַמְסַדֵּר וְהַמַּעְתִּיק לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק
נְאֻם הַקָּטָן נָתָן בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ יצ"ו מִנֶּעמְרָאב רַבָּתִי חֲתַן הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ כְּבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי דָּוִד צְבִי זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהָיָה אַב בֵּית-דִּין בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ קְרֶעמִינִיץ וְהַגָּלִיל וּבִקְהִלַּת-קֹדֶשׁ שַׁארִיגְרַאד וּבִקְהִלַּת-קֹדֶשׁ מָאהְלוּב וְהַגְּלִילוֹת.
קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה עָנָה וְאָמַר בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים יֵשׁ בָּהֶם נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה וּדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד אַךְ שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי חָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה וְגַם נִתְבַּלְבְּלוּ, וְאֵינָם מְסַפְּרִים אוֹתָם כְּסֵדֶר כִּי מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ בַּתְּחִלָּה מְסַפְּרִים בַּסּוֹף וְכֵן לְהֵפֶךְ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים הָעוֹלָם דְּבָרִים נֶעְלָמִים גְּבוֹהִים מְאֹד וְהַבַּעַל- שֵׁם-טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הָיָה יָכוֹל עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה לְיַחֵד יִחוּדִים כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם עַל-יְדֵי תְּפִלָּה הָיָה מְתַקְּנָם וּמְיַחֲדָם עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה וְעוֹד דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶּה וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁבַּדַּף הַסָּמוּךְ וְאָמַר בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ' וְדַע שֶׁהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ רֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם מַעֲשִׂיּוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם רַק הוּא בְּעַצְמוֹ סִפְּרָם מִלִּבּוֹ וְדַעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי הַהַשָּׂגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשִּׂיג בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁהָיָה מַלְבִּישׁ אוֹתָהּ הַהַשָּׂגָה בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה וְהַמַּעֲשֶׂה בְּעַצְמָהּ הִיא מַרְאֶה נוֹרָאָה וְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד שֶׁהִשִּׂיג וְרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה וְגַם לִפְעָמִים הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם אֲבָל הוֹסִיף בָּהֶם הַרְבֵּה, וְהֶחֱלִיף וְתִקֵּן הַסֵּדֶר עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין וְכַנַּ"ל: אֲבָל לֹא נִכְתְּבוּ בְּזֶה הַסֵּפֶר מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי אִם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁאָר כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהִתְחִיל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אָמַר בְּפֵרוּשׁ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: הִנְנִי אַתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת, (אִיךְ וֶועל שׁוֹין אָן הֵייבְּן מַעֲשִׂיּוֹת דֶּער צֵילִין), וְכַוָּנוֹת דְּבָרָיו הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לָכֶם לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מַה שֶּׁעָסַק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל יָמָיו לַהֲשִׁיבֵנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כָּל אֵלֶּה עַל כֵּן הוּא מַתְחִיל לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְאָז בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אָמַר הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ וְכוּ' דָּא אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא וְכוּ' הַנִּדְפֶּסֶת בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּדַף קנ"ז וְשָׁם מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר קְצָת מֵעִנְיַן סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אֶת בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ בְּשֵׁנָה וִישֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְיֵשׁ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּקֶרֶב שָׁנִים, וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין וְתַשְׂכִּיל קְצַת מִן מוֹצָא דָּבָר עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַגִּיעִים, וּמֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת אֲפִלּוּ עַל פִּי פָּשׁוּט מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת כִּי כֻּלָּם הֵם סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
חזק
הַקְדָּמָה ב'
[עריכה][נוסף בהדפסה שניה בשנת התק"נ לעמבערג]
בִּהְיוֹתֵנוּ עוֹסְקִים בְּהַדְפָּסַת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בָּרִאשׁוֹנָה שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ קוֹל שָׁאוֹן בְּאָמְרָם, כִּי לֹא נָכוֹן לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה וְלִכְפֹּל דִּבְרֵיהֶם הוּא אַךְ לְמוֹתָר, וְאִם כְּבָר הִקְדַּמְנוּ בַּהַקְדָּמָה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וּמַה יּוּכְלוּ הָעוֹלָם לוֹמַר עַל זֶה, כִּי הֲלֹא עַל כָּל פָּנִים הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נָאִים וּכְבָר נִדְפְּסוּ בָּעוֹלָם כַּמָּה וְכַמָּה סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת רַבּוּ מִסַּפֵּר וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף בִּפְרָט כִּי רֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְסַפְּרִים בְּבֵאוּר מֵהִתְעוֹרְרוּת מוּסָר נִפְלָא מְאֹד, כְּגוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, וְכֵן בְּרֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת נִמְצָא מֵהֶם בְּבֵאוּר דִּבְרֵי חָכְמָה וּמוּסָר מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת בָּהֶם, וְגַם אֵצֶל כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כְּבָר נִדְפְּסוּ הֶעָרוֹת וּמִקְצָת רְמָזִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ כַּמְבֹאָר לְעֵיל עַל כָּל זֶה אָמַרְתִּי לְהָעִיר עוֹד אֵיזֶה הֶעָרוֹת לְהֵיכָן מְרַמְּזִים הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְפִי דַעְתִּי הַקְּלוּשָׁה וְהָרוֹצֶה לְהוֹסִיף יוֹסִיף:
יָדוּעַ בְּכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים וּבְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַצַ"ל שֶׁבַּת מֶלֶךְ הִיא כִּנּוּי לְהַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל וּכְבָר נִתַּן לָנוּ רְשׁוּת לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִן הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר קְדָמוּנוּ אֲשֶׁר מִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּלְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ הַרְבֵּה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכָל סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַאי לוֹ מְיֻסָּד עַל סוֹד זֶה וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר מְלֵאִים מִזֶּה כַּמְבֹאָר שָׁם: מָאן דְּקָטֵל לְחִוְיָא יָהֲבִין לֵהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דְּהִיא צְלוֹתָא וּבִפְרָט בְּמַאֲמָר הַסָּבָא דְּמִשְׁפָּטִים שֶׁאָמַר: עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עַיְנִין וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה רַבּוּ מִסַּפֵּר וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּ"יְהִי רָצוֹן" שֶׁקֹּדֶם תְּהִלִֹּים: וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ וְכוּ' וְכֵן בְּהַ"לְּשֵׁם יִחוּד" קֹדֶם הַנָחַת תְּפִלִּין הַנִּדְפָּס בְּ"שַׁעֲרֵי צִיּוֹן" אוֹמְרִים שָׁם וְהֶחָתָן וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן קְצָת בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַצַ"ל יִרְאֶה שָׁם בְּבֵאוּר שֶׁכָּל יְסוֹד הַקַּבָּלָה הוּא כְּדֶרֶךְ זֶה לְיַחֵד בְּחִינַת חָתָן וְכַלָּה דְּכוּרָא וְנֻקְבָּא וּמְבָאֵר שָׁם כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַסְּפִירוֹת וְכָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת עַל דְּמוּת וְצֶלֶם שֶׁל פַּרְצוּף דְּכוּרָא וְכוּ' וּמְבֹאָרִים שָׁם בִּפְרָטִיּוּת כָּל הָאֵיבָרִים שֶׁלָּהֶם וְכָל עִנְיְנֵי יִחוּד וְזִוּוּג וְעִבּוּר וְהוֹלָדָה וִינִיקָה וְהִתְגַּדְּלוּת הַקָּטָן וְהַקְּטַנָּה עַד שֶׁנַּעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְכוּ' וְכוּ' וְהוּא דָּבָר מְבֹאָר מְאֹד מְאֹד בְּכָל הָ"עֵץ חַיִּים" וּ"פְרִי עֵץ חַיִּים" וְגַם בְּאִדְּרָא רַבָּא בְּנָשׂא וְהַאֲזִינוּ מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז מִזֶּה, וְגַם כָּל סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים מָלֵא מִזֶּה שֶׁפִּרֵט כָּל הָאֵיבָרִים שֶׁל הֶחָתָן שֶׁהַכַּלָּה מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ, וְכֵן פּוֹרֵט הָאֵיבָרִים שֶׁל הַכַּלָּה מַה שֶּׁהֶחָתָן מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ וְגַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּמִּדְרָשִׁים הִמְשִׁילוּ מַתַּן תּוֹרָה לַחֲתֻנָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' וְאָמְרוּ עַל פָּסוּק: לִקְרַאת הָאֱלֹקִים כְּחָתָן הַיּוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה כִּי שַׁבָּת קֹדֶשׁ נִקְרָא כַּלָּה וּמַלְכְּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה בּוֹאִי כַלָּה וְכוּ', הֲרֵי מְבֹאָר לָעַיִן שֶׁכָּל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּנּוּ כְּלָלִיּוּת וְהִתְחַבְּרוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן בְּשֵׁם חִבּוּר שֶׁל חָתָן וְכַלָּה, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם וְכָל הָאֵיבָרִים שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כֻּלָּם הֵם צֶלֶם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אוֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת נִשּׂוּאִין אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד וְכוּ' כִּי הָאָדָם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הֵם חֵלֶק אֱלֹקִים מִמַּעַל מַמָּשׁ וּבָהֶם כָּלוּל הַשֵּׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וְאִם זוֹכִין שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּד וּבָהּ ה' וְכָל זֶה הוּא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים וּמְבֹאָרִים לְעֵין כֹּל, וּכְבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ כָּל הַקַּדְמוֹנִים בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לְכַנּוֹת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּשֵׁם חִבּוּר חָתָן וְכַלָּה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן מְרַמֵּז לְחִבּוּר חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהִיא בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּאֲשֶׁר כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְלֵאִים מִזֶּה כַּנַּ"ל וְגַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב בַּקִּינוֹת שֶׁמְּקוֹנְנִין עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת-יִשְֹרָאֵל, אוֹמְרִים: אָז בַּהֲלֹךְ יִרְמְיָהוּ וְכוּ' אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר מְנֻוֶּלֶת מָצָא, וְכֵן בְּתִקּוּן שְׁלשָׁה מִשְׁמוֹרוֹת שֶׁהוּא מֵהַזֹּהַר חָדָשׁ מְדַבֵּר שָׁם גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה כְּאִשָּׁה הַמְקוֹנֶנֶת עַל בַּעְלָהּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.
מִכָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבֹאָר לָעֵינַיִם שֶׁגָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת- יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת אֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ וְהִתְרַחֲקוּתָהּ מִדּוֹדָהּ וְכוּ' וְעַיֵּן בְּסֵפֶר הַבָּהִיר בַּהַשְׁמָטוֹת שֶׁל זֹהַר בְּרֵאשִׁית מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם עַל לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה וְכוּ', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וְכוּ' וְנִשְּׂאָה לַמֶּלֶךְ גַּם נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ אֲחוֹתִי, כִּי מִמָּקוֹם אֶחָד הָיָה וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי כִּי בִּתּוֹ הִיא וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ אִמִּי וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק: בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתִּי וְכוּ', וְכֵן בְּכָל סֵפֶר מִשְׁלֵי מְכַנֶּה הָאֱמוּנָה וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁם אִשָּׁה טוֹבָה אֵשֶׁת חַיִל וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת בְּשֵׁם אִשָּׁה רָעָה אִשָּׁה זוֹנָה כַּמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וּבְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְבָר נִדְפַּס מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסוֹף סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵהַסּוֹחֵר עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיוּ בַּיָּם וְכוּ' שֶׁמְּיֻסָּד עַל הַקְדָּמָה זוֹ שֶׁאִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא כְּנֶסֶת יִשְׁרָאֵל וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה' אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּקַל יוּכַל הַמְעַיֵּן הַמֵּבִין הָרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בָּהֶם לִמְצֹא בָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְאִם אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַד תְּכוּנָתָם לְהָבִין כָּל קִשּׁוּר הַמַּעֲשֶׂה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ עִם כָּל זֶה יָבִין מְעַט מִזְּעֵיר מֵהֶם וְיֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ מְאֹד.
"וְהִנֵּה מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹנָה..."
[עריכה]וְהִנֵּה מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹנָה מֵהַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה זֶה מְבֹאָר שֶׁזֶּה סוֹד שְׁכִינָה בְּגָלוּת, כִּי גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הִתְחִיל קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּסוֹד שְׁבִירַת כֵּלִים בְּסוֹד וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וְכוּ', וְתֵכֶף שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן זֹאת לְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל מְכוֹנָם לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁתִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בְּקָרוֹב בְּעֵת בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אַךְ הוּא לֹא נִזְהַר מִלֶּאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַמַּעֲשֶּׁה הַנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְאָכַל הַתַּפּוּחַ וְעַל-יְדֵי-זֶה פָּגַם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְחָזְרָה וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְהָלְכָה לְמַטָּה בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּיָּדוּעַ וְאַחַר-כָּךְ בָּא נֹחַ וְרָצָה לְתַקֵּן וְלֹא תִּקֵּן כִּי שָׁתָה וְנִשְׁכַּר בְּסוֹד וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וְכוּ' כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָה אֱנוֹשׁ וּרְוִי [מַה שֶׁהַשֵּׁנִי לְמַּלְכוּת] (וְ)לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁתָה מִן הַיַּיִן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וּמֵאָז וָהָלְאָה כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ שֶׁאָז יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן וּמַעֲשֶׂה זוֹ הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כִּי גַּם בְּכָל אָדָם בִּפְרָטוּת עוֹבֵר עָלָיו כִּמְעַט כָּל מַעֲשֶׂה זוֹ כֻּלָּהּ כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן זֶה לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא לְהוֹצִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הָעַכּוּ"ם וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְחַזְּרָה בֵּינֵיהֶם: אֲשֶׁר סוֹד כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ וְכָל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ שֶׁכֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל קֹטֶב זֶה כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים לְגַמְרֵי וַהֲמוֹן עַם שֶׁאֵין יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם עִם כָּל זֶה גַם הֵם אִם זוֹכִים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי עֶרְכָּם, דְּהַיְנוּ לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב כִּי אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה וְאִם עֵינָיו לְנֹכַח יַבִּיטוּ לָסוּר מֵרָע וְלִבְחֹר בַּטּוֹב אָז נַעֲשִׂין כָּל הַתִּקּוּנִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִמֵּילָא עַל יָדוֹ וְזוֹכֶה לְהָקִים הַשְּׁכִינָה מִנְּפִילָתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ.
נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא עוֹסֵק לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּת מֶלֶךְ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל אָבִיהָ שֶׁתָּשׁוּב אֶל אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ בְּסוֹד וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל כִּי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָם הֵם בְּחִינַת שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ כִּי הֵם מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם, מַה הוּא מְחַיֶּה מֵתִים רוֹפֵא חוֹלִים אַף יִשְׂרָאֵל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי מָה אֲנָא עָבֵד שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתֶּם כֵּן וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹסֵק כִּבְיָכוֹל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָהּ מֵהַגָּלוּת כְּמוֹ כֵן כִּבְיָכוֹל הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלָּה אֵלָיו כִּבְיָכוֹל מִתּוֹךְ תֹּקֶף גָּלוּתָהּ וּמִתְעַלֶּמֶת וּמִסְתַּתֶּרֶת עַצְמָהּ וּבָאָה אֵלָיו בַּסֵּתֶר וּמְגַלֵּית לוֹ מְקוֹמָהּ וּמוֹשָׁבָהּ וּמַה לַּעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָהּ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁגִּלְּתָה הַבַּת מֶלֶךְ אֶל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בְּאֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת יוּכַל לְהוֹצִיאָהּ וְהָעִנְיָנִים וְהַתַּחְבּוּלוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם הֵם מְבֹאָרִים בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי פָּשׁוּט (כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּרֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ קִשּׁוּר הַמַּעֲשֶׂה מְסַפֵּר דִּבְרֵי מוּסָר עַל פִּי פָּשׁוּט כַּמְבֹאָר לַמְעַיֵּן בָּהֶם) כִּי צְרִיכִין לִבְחֹר לוֹ מָקוֹם וְלִקְבֹּעַ לוֹ תְּשׁוּבָה וְתַעֲנִית וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ וְכוּ' וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה שֶׁזֶּה עִקַּר הֲקָמַת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַכִּיר מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְכֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וְכוּ' וּכְשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לַעֲסֹק בָּזֶה וּבוֹחֵר לוֹ מָקוֹם לְהִתְבּוֹדְדוּת לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִפְעָמִים זוֹכֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵיזֶה זְמַן אַךְ אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ מְאֹד לָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלָיו לְפִי בְּחִינָתוֹ הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּיוֹם אַחֲרוֹן מַזְמִינִים לוֹ אֵיזֶה נִסָּיוֹן לְפִי בְּחִינָתוֹ וְאָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּזֶה הַיּוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְכָל חֵילוֹתָיו עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד וְנִכְנָס עִמּוֹ בִּדְבָרִים וּמַמְשִׁיכוֹ לַעֲצָתוֹ וְרוֹאֶה כִּי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד וְכוּ' וְלוֹקֵחַ מִפִּרְיוֹ וְאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן שֶׁלּוֹ מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן וַאֲזַי תֵּכֶף נוֹפֵל עָלָיו שֵׁנָה וְשֵׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו בְּסוֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו וּכְתִיב לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ, וְעַיֵּן מִזֶּה בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן סמ"ך לק"א) שָׁם מְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁעַל יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה אוֹבְדִין אֶת הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְאָז נוֹפְלִין לִבְחִינַת שֵׁנָה עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, כִּי שָׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֲשֶׁר עַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה עַיֵּן שָׁם וּבְאֵלּוּ הָעִתִּים שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַחֲיָלוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בְּעֵת שֶׁהָיָה מוּטָל בְּשֵׁנָה וְאַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן כָּל כָּךְ וְחָזַר וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ, וְהוֹדִיעָה לוֹ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו וְעָלֶיהָ שֶׁבִּשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבֵּד מַה שֶּׁאִבֵּד וְהֵקֵלָּה עָלָיו הָאַזְהָרָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת רַק לִזָּהֵר מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שֵׁנָה וְחָזַר וְהִתְיַגַּע אֵיזֶה זְמַן רַב בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדֵי לְהוֹצִיא הַבַּת מֶלֶךְ, אֲבָל בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לֹא עָמַד גַּם כֵּן בְּנִסָּיוֹן קַל כִּי רָאָה מַעְיָן שֶׁל יַיִן וְהִטְעָה אֶת עַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו וְאָמַר לְהַמְשָׁרֵת, הֲלֹא רָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן וּמֵאַיִן בָּא לְכָאן יָיִן, וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ וְלָקַח מְעַט וְטָעַם מֵהַיַּיִן וְתֵכֶף נָפַל עָלָיו שֵׁנָה וְיָשַׁן הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר וְהַתַּאֲווֹת כְּשֶׁרוֹצֶה לְהָסִית הָאָדָם הַכָּשֵׁר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁאֲזַי מַטְעֶה אוֹתוֹ מְעַט מְעַט שֶׁיִּתְפַּלֵּא וְיִתְמַהּ בְּדַעְתּוֹ עַל עִנְיַן הַדָּבָר שֶּׁמִּתְאַוֶּה אֵלָיו וְתֵכֶף שֶּׁנִּכְנָס בִּדְבָרִים בְּעִנְיַן הַתַּאֲוָה מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר עַד שֶׁמַּכְשִׁילוֹ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה בְּעִנְיַן עֵץ הַדַּעַת אֵיךְ דִּבֵּר הַנָּחָשׁ עִם הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים וְכוּ' וַתֵּרֶא כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְכוּ' דּוּק וְתִשְׁכַּח כִּי כָּךְ הָעִנְיָן בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת אֲמִתִּי וְחָס עַל נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת וְרוֹצֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, הוּא צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לִכְנֹס עִם הַתַּאֲווֹת בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן כְּלָל וְלִבְלִי לְדַבֵּר וּלְהַרְהֵר וּלְהִתְפַּלֵּא וְלִתְמֹהַּ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְאַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו כְּלָל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאָלֶף-בֵּית אַל תִּכְנֹס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי וִיפַקַּח דַּעְתּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן אוֹ בְּדִבְרֵי שִׂיחָה וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁיִּנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְאַחַר-כָּךְ חוֹזֵר וּמִתְעוֹרֵר לוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים כָּאֵלֶּה וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל עַד שֶׁיְּנַצַּח הַמִּלְחָמָה:
וְהִנֵּה מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְטָעַם מֵהַיַּיִן חָזַר וְנָפַל עָלָיו שֵׁנָה גְּדוֹלָה וְיָשַׁן הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה וְעִנְיַן שֵׁנָה כָּל שִׁבְעִים שָׁנָה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן ס' הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹפְלִים מִשֵּׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אוֹתָם כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהַבַּת-מֶלֶךְ שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו וְרוֹאֶה [אוֹתוֹ] נוֹפֵל בְּשֵׁנָה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ הִיא בּוֹכֵית הַרְבֵּה כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו וְעָלֶיהָ וְאָז הוֹדִיעָה לוֹ מְקוֹמָהּ שֶׁעַכְשָׁו אֵינָהּ בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן כִּי אִם בְּמָקוֹם אַחֵר דְּהַיְנוּ בְּהַר שֶׁל זָהָב וְכוּ' וְהָרֶמֶז מְבֹאָר כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְנָפַל אֵיךְ שֶׁנָּפַל זֶה זְמַן רַב מְאֹד אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשְּׁכִינָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל פַּעַם מְרַמֶּזֶת עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל וְזֶה הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן שְׁנֵי פְּעָמִים וְנָפַל לְשֵׁנָה כָּל כָּךְ וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר וְאַחֲרֵי יְגִיעוֹת וְטִלְטוּלִים וְיִסּוּרִים וְצָרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁעָבַר עָלָיו בִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַבַּת מֶלֶךְ וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבֵּד הַכֹּל וְכֵן נִכְשַׁל שְׁנֵי פְּעָמִים כַּנַּ"ל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָלַךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הָהָר שֶׁל זָהָב וְהַמִּבְצָר הַנַּ"ל וְאַחֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ עוֹד יְגִיעוֹת וְטִלְטוּלִים קָשִׁים הַרְבֵּה וְחִפֵּשׂ הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל מָצָא אִישׁ גָּדוֹל עִם אִילָן גָּדוֹל וְכוּ' וְזֶה הָאִישׁ דָּחָה אוֹתוֹ שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְרָצָה לַהֲסִיתוֹ וְלִדְחוֹתוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֲבָל הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע לְהַמְּנִיעוֹת וְהַדְּחִיּוֹת וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בְּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל עַד שֶׁהֻכְרַח הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל לִקְרֹא וּלְקַבֵּץ כָּל הַחַיּוֹת וְכוּ' אֲבָל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאָז אָמַר לוֹ (הָאִישׁ הַגָּדוֹל לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ) רְאֵה וְהַבֵּט בְּעֵינֶיךָ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְעַל מָה אַתָּה מִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ בְּחִנָּם אִם תִּשְׁמַע לִדְבָרַי שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ אֲבָל הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֹאת וְאָמַר שֶׁהוּא בְּוַדַּאי בַּנִּמְצָא וְאָז הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ לְאָחִיו שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָעוֹפוֹת וְהָלַךְ וְהִתְיַגַּע וּבִקְּשׁוֹ עַד שֶׁמְּצָאוֹ וְאָז גַּם הַשֵּׁנִי דָּחָהוּ וֶהֱסִיתוֹ לָשׁוּב שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְהוּא לֹא שָׁמַע לְדִבְרֵי הַדְּחִיּוֹת שֶׁלּוֹ גַּם כֵּן וְהֻכְרַח הַשֵּׁנִי לִקְרֹא לְקַבֵּץ כָּל הָעוֹפוֹת אֲבָל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בָּעוֹלָם הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְאָז אָמַר לוֹ זֶה הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן רְאֵה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאַתָּה מִתְיַגֵּעַ בְּחִנָּם שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ וְהוּא לֹא הִטָּה אָזְנוֹ גַּם לְדִבְרֵי הַשֵּׁנִי וְאָמַר שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בַּנִּמְצָא וְאָז הוֹדִיעַ לוֹ זֶה הַשֵּׁנִי שֶׁיֵּלֵךְ לְאָחִיו שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְגַם זֶה דָּחָהוּ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל וְאַחַר-כָּךְ קָרָא וְקִבֵּץ כָּל הָרוּחוֹת וְכֻלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאָז אָמַר לוֹ זֶה הַשְּׁלִישִׁי עַתָּה רְאֵה גַּם רְאֵה שֶׁלְּחִנָּם טָרַחְתָּ כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּמְצָא עוֹד שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ וְאָז רָאָה שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל אֵיךְ לְבַקְּשָׁהּ, אֲבָל בְּעַצְמוֹ הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל שֶׁשָּׁם יוֹשֶבֶת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל, וְאָז מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ וּמְרִירוּת לִבּוֹ הִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה חָמַל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נָשָׂא הַבַּת מֶלֶךְ לְהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְאָז נָתַן לוֹ כְּלִי שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ מָעוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עִכּוּב מֵחֲמַת מָעוֹת וַאֲזַי הָלַךְ לְשָׁם וְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלוֹת עַד שֶׁמְּצָאָהּ, אַשְׁרֵי לוֹ.
וְהַמְעַיֵּן בְּכָל זֶה בְּעֵין הָאֱמֶת יָבִין הֵיטֵב כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאֵיךְ וְעַד הֵיכָן צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר כָּל אָדָם וְאָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי עֲלִיּוֹתָיו וִירִידוֹתָיו וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט בְּהַמַּעֲשֶּׂה הַנַּ"ל כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע וְכַמָּה טְרָחוֹת טָרַח הַשֵּׁנִי לְמֶלֶךְ הַנַּ"ל וְאַחַר-כָּךְ נָפַל מְאֹד עַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָמַד בְּנִסָּיוֹן קַל שְׁנֵי פְּעָמִים עַד שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים עַד שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה כַּנַּ"ל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ וְהָיָה לוֹ יְגִיעוֹת הָאֵלֶּה אַחַר-כָּךְ וְלֹא שָׁמַע לְשׁוּם מְנִיעוֹת וּדְחִיּוֹת שֶׁרָצוּ לִדְחוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עוֹד וְכָל מַה שֶּׁהִתְחַזֵּק וְלֹא שָׁמַע לְקוֹל הַדְּחִיּוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל תֵּכֶף נִתְהַפֵּךְ שֶׁהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ לְסִיּוּעַ כִּי כָּל אֶחָד קִבֵּץ בִּשְׁבִילוֹ הַחַיּוֹת אוֹ הָעוֹפוֹת שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם וְאִם אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְדָחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ רְאֵה שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאַף- עַל-פִּי-כֵן לֹא שָׁמַע לִדְחִיָּתָם וְאָז סִיְּעוּ לוֹ וְהוֹדִיעוּ לוֹ כָּל אֶחָד מֵאָחִיו עַד שֶׁבָּא לָזֶה שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת שֶׁעַל יָדוֹ בָּא לִמְבֻקָּשׁוֹ וְגַם זֶה דָּחָה אוֹתוֹ הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְלֹא נִתְיָאֵשׁ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן אֲזַי בְּרֶגַע קַלָּה נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְנִתְהַפְּכוּ הַמְּנִיעוֹת לְסִיּוּעוֹת וִישׁוּעוֹת וּבָא רוּחַ אֶחָד וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נָשָׂא אֶת הַבַּת מֶלֶךְ לְהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְאַחַר-כָּךְ זֶה הָרוּחַ בְּעַצְמוֹ נָשָׂא אוֹתוֹ גַּם כֵּן לְשָׁם כַּנַּ"ל רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵהַמַּעֲשֶׂה וְתָבִין רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד" וְגוֹ' כִּי אִם אָמְנָם עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה גָּבְהָה מִדַּעְתֵּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְכוּ' וּשְׁאָר הָעִנְיָנִים בִּכְלָל וּבִפְרָט אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל הָרְמָזִים הַנַּ"ל כֻּלָּם אֲמִתִּיִּים וּמְבֹאָרִים לְעֵין הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהֶם יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהוֹצִיא מֵהֶם רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא אִם יִרְצֶה יִשְׁמָע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת (עִנְיָן הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת מְרַמֵּז לַעֲשִׁירוּת נִפְלָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס' חֵלֶק א' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן מְאֹד כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר הֵבַנְּנוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה).
וְנֵלֵךְ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וְנָשִֹים לֵב מְעַט לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם שָׁם תִּרְאֶה מְבֹרָר קְצָת הַמְכֻוָּן בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְתִמְצָא רְמָזִים נִפְלָאִים לְהִתְחַזֵּק בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית הַטּוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנִּתְחַלְּפוּ וּבְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַמַּעֲשֶּׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁשָּׁם מְבֹאָר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה מוּסָר נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ כִּי כָל אֶחָד הִתְפָּאֵר בְּגֹדֶל רִחוּקוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּתַכְלִית שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא עִוֵּר לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְהַחֵרֵשׁ הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מִלִּשְׁמֹעַ קוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם חֶסְרוֹנוֹת כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ קוֹל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם וְכוּ' וְזֶה הִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ שְׁבָחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כֵּן הוּא כְּבַד פֶּה לְגַמְרֵי מִדִּבּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְכֵן זֶה הִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ שׁוּם הֶבֶל בְּעָלְמָא לְזֶה הָעוֹלָם וְכֵן כֻּלָּם עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְאִם תַּבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת תַּעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְתִרְאֶה עֹצֶם הַמּוּסָר הַנִּפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.
וְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מַה שֶּׁהֵאִיר הַשֵּׁם עֵינַי וְאֵיזֶה רְמָזִים בְּכַמָּה מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּבְהִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ וּבְהִלְכוֹת תְּפִלָּה עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וּבְיוֹרֶה דֵּעָה בְּהִלְכוֹת תּוֹלָעִים עַל- פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁבָּרְחָה לְהַמִּבְצָר שֶׁל מַיִם וְכוּ' וּבְאֶבֶן הָעֶזֶר בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל עַל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁרְפוּאוֹת הַבַּת מֶלֶךְ עַל יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא נַחַת בְּעֵזֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת נְדָרִים עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי מֵעִנְיַן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים וּבְהִלְכוֹת צְדָקָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵעִנְיַן הַכְּבַד פֶּה וְהַמַּעְיָן שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָתוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹסִיף וּלְהַשְׂכִּיל רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מֵאוֹר הַזֶּה.
זֹאת מָצָאנוּ בְּאַמְתַּחַת הַכְּתָבִים וְהוּא עִנְיַן הִתְנַצְּלוּת עַל שֶׁכָּתַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל לָשׁוֹן פָּשׁוּט כָּזֶה וְזֶהוּ.
עוֹד רָאִיתִי לְהָעִיר לְבַב הַמְעַיְּנִים בְּסֵפֶר זֶה שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְבַל יִהְיֶה בְּלִבָּם עָלָיו עַל אֲשֶׁר נִמְצָאִים לִפְעָמִים שֶׁיָּצָא מִתַּחַת לְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹנוֹת גַּסִּים בְּסֵפֶר "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת" כְּגוֹן וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ בְּסִפּוּר א' וְלָקַח אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשְּׁתִיָּה בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ וְעוֹד בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת כִּי יָדִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת שֶׁזֶּה הָיָה כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט עַל- פִּי הֶכְרֵחַ גָּדוֹל כִּי, [עַד כָּאן מָצָאנוּ וְהֶעְתַּקְתִּי אוֹת בְּאוֹת לְשׁוֹנוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה].
וְהִנֵּה נִרְאֶה בַּעֲלִיל שֶׁרְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ הָיָה לִכְתֹּב טַעַם עַל זֶה אַךְ לְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁפָּסַק בְּאֶמְצַע מֵחֲמַת אֵיזֶה אֹנֶס וְשוּב לֹא זָכִינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב הַדָּבָר שֶׁיִּכְתֹּב בְּעַצְמוֹ תְּהִלָּה לָאֵל אֲשֶׁר זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּכְתְּבוּ דְּבָרִים אֵלֶּה כִּי עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁרָצָה לִכְתֹּב שֶׁיִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם הָיָה מְנִיעוֹת עַל זֶה הַרְבֵּה וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה זָרִיז מְאֹד מְאֹד בִּכְתִיבָתוֹ כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כִּי הָיָה רָגִיל לוֹמַר לָנוּ תָּמִיד שֶׁאִם אֵינוֹ מְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת לִכְתֹּב מִיָּד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִכְתֹּב עוֹד מִכַּמָּה טְעָמִים הַכְּמוּסִים אֶצְלוֹ וְעַתָּה בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי גִּלּוּי דַּעַת מִמֶּנּוּ זַ"ל שֶׁרְצוֹנוֹ כְּשֶׁיַּדְפִּיסוּ עוֹד הַפַּעַם לִכְתֹּב אֵיזֶה טַעַם עַל זֶה אָמַרְתִּי לֹא אֲכַחֵד מִלִּכְתֹּב טַעַם אֶחָד מִטְּעָמִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר הָיוּ גְּנוּזִים וּכְמוּסִים אֶצְלוֹ זַ"ל וְזֶהוּ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל כִּי אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, מוֹהֲרַ"ן זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה סִפֵּר הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַנָּהוּג בִּמְדִינָתֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ"ל רִאשׁוֹן שֶׁבְּתַלְמִידָיו הַיְקָרִים זַ"ל הֶעְתִּיקָם עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ בְּכִוּוּן לְלָשׁוֹן פָּשׁוּט בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן אֵצֶל הַקּוֹרֵא אוֹתָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מִכְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרָם הוּא זַ"ל עַל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַנָּהוּג בֵּינֵינוּ וְזֶה סִבָּה אֲשֶׁר נִשְׁמָע מִלְּשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת פְּשׁוּטִים כָּאֵלֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת זֶה הַטַּעַם הוּא כְּפִי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל עַל פִּי פָּשׁוּט וְחוּץ שֶׁהָיָה לוֹ טְעָמִים כְּמוּסִים אֲשֶׁר לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ זַ"ל וְרָאוּי לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהָיוּ לוֹ עוֹד טְעָמִים כְּמוּסִים כִּי זֶה יָדוּעַ מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הָיָה בַּעַל לָשׁוֹן גָּדוֹל וְכָאן הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְלָשׁוֹן פָּשׁוּט לָכֵן רָאוּי לְהַאֲמִין שֶׁהָיָה לוֹ כִּוּוּן גָּדוֹל בָּזֶה וְאִישׁ אֱמוּנוֹת יָבוֹא לוֹ רַב בְּרָכוֹת. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
הקדמה ב' [גירסה בלי ניקוד]
[עריכה]בהיותנו עוסקים בהדפסת המעשיות בראשונה שמוע שמענו קול שאון באמרם, כי לא נכון להדפיס ספורי מעשיות כאלה ולכפול דבריהם הוא אך למותר, ואם כבר הקדמנו בהקדמה דברי רבנו זכרונו לברכה, שאמר שרצונו להדפיס ספורי מעשיות ומה יוכלו העולם לומר על זה, כי הלא על כל פנים הם ספורי מעשיות נאים וכבר נדפסו בעולם כמה וכמה ספורי מעשיות רבו מספר ואין פוצה פה ומצפצף בפרט כי רוב המעשיות של אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, מספרים בבאור מהתעוררות מוסר נפלא מאד, כגון המעשה של הבעל תפלה והמעשה של השבעה בעטלירש, וכן ברוב המעשיות נמצא מהם בבאור דברי חכמה ומוסר מלבד הנסתרות בהם, וגם אצל כמה מעשיות כבר נדפסו הערות ומקצת רמזים נפלאים ונוראים שגלה רבנו ז"ל בעצמו כמבאר לעיל על כל זה אמרתי להעיר עוד איזה הערות להיכן מרמזים המעשיות לפי דעתי הקלושה והרוצה להוסיף יוסיף:
ידוע בכל ספרי הזוהר והתקונים ובכל כתבי האר"י זצ"ל ש-בת מלך היא כינוי להשכינה וכנסת-ישראל כביכול, וכבר ניתן לנו רשות לדבר בלשונות כאלה מן הראשונים אשר קדמונו אשר מפיהם אנו חיים, וגם דוד המלך ע"ה ושלמה בנו השתמשו בלשונות הללו הרבה מאוד, כמו שכתוב: "כל כבודה בת מלך פנימה" וכיוצא בזה הרבה. וכל ספר שיר השירים שהוא קודש קודשים, שאין כל העולם כדאי לו, מיוסד על סוד זה. וכל כתבי האר"י ז"ל וספרי הזוהר מלאים מזה, כמבואר שם: "מאן דקטל לחויא יהבין לה ברתא דמלכא דהיא צלותא" [מי שהורג את הנחש נותנים לו את בת המלך שהיא התפילה], ובפרט במאמר הסבא דמשפטים שאמר: "עולימתא שפירתא דלית לה עינין", וכיוצא בזה הרבה רבו מספר.
וכמו שאומרים ב"יהי רצון" שקודם תהילים: "ולחבר אשת נעורים עם דודה" וכו'. וכן בה"לשם יחוד" קודם הנחת תפילין הנדפס ב"שערי ציון" אומרים שם והחתן וכו' עיין שם.
ומי שמעיין קצת בכתבי האר"י זצ"ל יראה שם בביאור, שכל יסוד הקבלה הוא כדרך זה - לייחד בחינת חתן וכלה דכורא ונוקבא, ומבואר שם כל השמות והספירות וכל השתלשלות העולמות על דמות וצלם של פרצוף דכורא וכו' ומבוארים שם בפרטיות כל האיברים שלהם וכל עניני יחוד וזווג ועיבור והולדה ויניקה והתגדלות הקטן והקטנה עד שנעשים גדולים וכו' וכו' והוא דבר מבואר מאוד מאוד בכל ה"עץ חיים" ו"פרי עץ חיים". וגם באדרא רבא בנשא והאזינו מדבר בדרך רמז מזה.
וגם כל ספר שיר השירים מלא מזה, שפירט כל האיברים של החתן שהכלה משבחת אותו, וכן פורט האיברים של הכלה מה שהחתן משבח אותה. וגם רבותינו ז"ל במדרשים המשילו מתן תורה לחתונה כמו שאמרו: "ביום חתנתו זה מתן תורה" וכו' ואמרו על פסוק: "לקראת האלקים כחתן היוצא לקראת כלה", כי שבת קודש נקרא כלה ומלכתא, כמו שכתוב: "לכה דודי לקראת כלה בואי כלה" וכו'.
הרי מבואר לעין, שכל רבותינו ז"ל כנו כלליות והתחברות העולמות בשורשן בשם חיבור של חתן וכלה, כי בצלם אלקים עשה את האדם וכל האיברים של זכר ונקבה כולם הם צלם אלקים, כמו שכתוב: "ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אתם" וכמו שאומרים בברכת נשואין: "אשר ברא את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד" וכו'.
כי האדם, האיש והאשה הם חלק אלקים ממעל ממש ובהם כלול השם הוי"ה ברוך הוא, ואם זוכין שכינה שרויה ביניהם, כי יש בו יוד ובה ה'. וכל זה הוא דברים פשוטים ומבוארים לעין כל, וכבר השתמשו כל הקדמונים בלשונות כאלה לכנות התקרבות ישראל לאביהם שבשמים בשם חיבור חתן וכלה, כי כל עבודתנו בשורשה העליון מרמז לחיבור חתן וכלה העליונים, שהיא בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה, כאשר כל ספרי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל, מלאים מזה כנ"ל. וגם בתשעה באב בקינות שמקוננין על גלות השכינה וכנסת-ישראל, אומרים: "אז בהלך ירמיהו וכו' אשת יפת תואר מנולת מצא", וכן בתיקון שלושה משמורות שהוא מהזוהר חדש מדבר שם גם כן בלשונות כאלה - כאשה המקוננת על בעלה וכו' עיין שם.
מכל זה ויותר מזה מבואר לעינים שגלות השכינה וכנסת-ישראל היא בחינת "אבדת בת מלך" והתרחקותה מדודה וכו'. ועיין בספר הבהיר בהשמטות של זוהר בראשית מה שכתוב שם על "לכה דודי נצא השדה" וכו': משל למלך שהיה יושב בחדרי חדרים וכו' ונשאה למלך, גם נתנה לו במתנה, ולפעמים קורא אותה באהבתו "אחותי", כי ממקום אחד היה ולפעמים קורא אותה "בתי" כי בתו היא ולפעמים קורא אותה "אימי".
וכן אמרו רבותינו, ז"ל על פסוק: "בעטרה שעטרה לו אמו" - לא זז מחבבה עד שקראה בתי וכו'. וכן בכל ספר משלי מכנה האמונה והתורה הקדושה בשם "אשה טובה" "אשת חיל" והאמונות כוזביות ואפיקורסות בשם "אשה רעה" "אשה זונה" כמבואר בפרוש רש"י ובכל דברי רבותינו ז"ל.
וכבר נדפס מעשה מהבעל-שם-טוב ז"ל בסוף ספר "תולדות יעקב יוסף" מהסוחר עם אשתו שהיו בים וכו' שמיוסד על הקדמה זו - שאשה יראת ה' היא כנסת ישראל.
ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת, על ידי כל הנביאים והצדיקים והחכמים הראשונים, על פי הדברים האלה בקל יוכל המעיין המבין הרוצה להסתכל באלו המעשיות בעין האמת לאמיתו להבין ולהשכיל בהם למצוא בהם דברים נפלאים ונוראים. ואם אמנם אי אפשר לבוא עד תכונתם להבין כל קישור המעשה מראשה לסופה, עם כל זה יבין מעט מזעיר מהם ויערב לנפשו מאוד.
"והנה מעשה הראשונה..."
[עריכה]והנה מעשה הראשונה מהבת מלך שנאבדה, זה מבואר שזה סוד שכינה בגלות, כי גלות השכינה התחיל קודם בריאת העולם, בסוד: "שבירת כלים", בסוד: "ואלה המלכים אשר מלכו" וכו', ותכף שנברא אדם הראשון, היה צריך לתקן זאת - להעלות כל העולמות על מכונם, לגלות מלכותו יתברך תכף בשעת בריאת העולם, כמו שתתגלה מלכותו בקרוב בעת ביאת משיחנו שיבוא במהרה בימינו, אך הוא לא נזהר מלאכול מעץ הדעת וכו' שזהו בחינת מה שכתוב בהמעשה הנ"ל שהשני למלכות לא עמד בנסיון ואכל התפוח ועל-ידי-זה פגם בכל העולמות. וחזרה וירדה השכינה והלכה למטה בין הסטרא אחרא כידוע. ואחר-כך בא נח ורצה לתקן ולא תיקן, כי שתה ונשכר בסוד "וישת מן היין וישכר" וכו' כמובא בספרים, שזהו בחינת מה שהשני למלכות לא עמד בניסיון ושתה מן היין, כמו שכתוב שם. ומאז והלאה כל הצדיקים שבכל דור עוסקים בתיקון זה, עד שיבא משיחנו במהרה בימינו, שאז יהיה גמר התיקון.
ומעשה זו, היא בכל אדם ובכל זמן, כי גם בכל אדם בפרטות עובר עליו כמעט כל מעשה זו כולה, כי כל אחד מישראל צריך לעסוק בתיקון זה - להעלות השכינה מהגלות "לאוקמא שכינתא מעפרא" - להוציא מלכות דקדושה מבין העכו"ם והסטרא אחרא שנתחזרה ביניהם. אשר סוד כל עבודתנו וכל המצוות ומעשים טובים ועסק התורה שאנו עושים כל ימי חיינו, שכולם מיוסדים על קוטב זה, כמבואר בכתבים. ואפילו אנשים פשוטים לגמרי והמון עם, שאין יודעים בין ימינם לשמאלם, עם כל זה, גם הם, אם זוכים לילך בדרך הישר לפי ערכם, דהיינו לסור מרע ולעשות טוב, כי אפילו איש פשוט לגמרי יודע מה שאסרה תורה ואם עיניו לנוכח יביטו לסור מרע ולבחור בטוב אז נעשין כל התקונים בעולמות העליונים ממילא על ידו, וזוכה להקים השכינה מנפילתה, כפי מה שזוכה לקדש ולטהר עצמו.
נמצא, שכל אחד מישראל הוא עוסק לחפש ולבקש את הבת מלך להשיבה אל אביה, שתשוב אל אביה כנעוריה, בסוד: "ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל", כי ישראל בכללם הם בחינת "שני למלך" כי הם מושלים בעולם, 'מה הוא מחיה מתים רופא חולים אף ישראל כך', כמו שאמרו: "אל תקרי עמי אלא עמי, מה אנא עבד שמיא וארעא במלולי אף אתם כן" וכו' וכיוצא בזה הרבה.
וכל אחד כפי מה שזוכה לעסוק בעבודתו, שעל ידי זה עוסק כביכול לחפש ולבקש השכינה וכנסת ישראל להוציאה מהגלות, כמו כן כביכול השכינה מתגלה אליו, כביכול, מתוך תוקף גלותה ומתעלמת ומסתתרת עצמה ובאה אליו בסתר ומגלית לו מקומה ומושבה ומה לעשות בשבילה באופן שיזכה למוצאה, שזה בחינת מה שגילתה הבת מלך אל השני למלכות באיזה תחבולות יוכל להוציאה.
והענינים והתחבולות המבוארים שם הם מבוארים באר היטב על פי פשוט (כי כך דרך רבנו ז"ל ברוב המעשיות שבתוך קישור המעשה מספר דברי מוסר על פי פשוט כמבואר למעיין בהם) - כי צריכין לבחור לו מקום ולקבוע לו תשובה ותענית ולהתגעגע תמיד ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, שיזכה להכיר אותו, שיתגלה מלכותו בעולם - "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו וכו' ומלכותו בכל משלה", שזה עיקר הקמת השכינה מהגלות - כשזוכין להכיר מלכותו באמונה שלמה באמת, וכלם ידעו אותו יתברך מקטנם ועד גדולם "והיתה לה' המלוכה" וכו'.
וכשהאדם מתחיל לעסוק בזה, ובוחר לו מקום להתבודדות לעסוק בעבודת השם ולכסוף ולהשתוקק אליו יתברך, ולפעמים זוכה שנימשך איזה זמן אך אחר-כך כשהוא סמוך מאוד לבוא למבוקשו שיתגלה אליו לפי בחינתו התגלות מלכותו יתברך, אזי ביום אחרון מזמינים לו איזה נסיון לפי בחינתו, ואז באותו היום שהכל תלוי בזה היום, אזי מתגבר עליו הבעל-דבר וכל חילותיו עליו בהתגברות גדול מאוד ונכנס עימו בדברים וממשיכו לעצתו, ורואה כי תאוה הוא לעינים ונחמד וכו' ולוקח מפיריו ואוכל, חס ושלום, ואינו עומד בניסיון שלו מה שהוא מוכרח להתנסות ולהצטרף אז באותו העת והזמן, ואזי תכף נופל עליו שינה, ושינה הוא הסתלקות המוחין שנסתלק ממנו דעתו וחכמתו המאיר בפניו, בסוד: "ויפלו פניו" וכתיב "למה נפלו פניך", [ועיין מזה במאמר המתחיל פתח רבי שמעון (ליקוטי מוהר"ן בסימן סמ"ך לק"א) שם מדבר מזה - שעל ידי פגם תאות אכילה אובדין את הפנים שהוא השכל ואז נופלין לבחינת שינה, עין שם היטב ותבין, כי שם מדבר הרבה מענין "ספורי מעשיות" אשר על ידם מעוררין מהשנה, עין שם.]
ובאלו העתים, שהאדם הוא בבחינת שינה, חס ושלום, עובר עליו מה שעובר, שזהו בחינת כל החילות שעברו על השני למלכות בעת שהיה מוטל בשינה.
ואחר-כך נתעורר ונודע לו שהיה ישן כל כך, וחזר והלך למקום של הבת מלך, והודיעה לו גודל הרחמנות שעליו ועליה, שבשביל יום אחד אבד מה שאבד. והקלה עליו האזהרה, שאין צריך להתענות, רק ליזהר משתית היין, כדי שלא יבוא לידי שינה.
וחזר והתיגע איזה זמן רב בעבודת השם כדי להוציא הבת מלך, אבל ביום האחרון לא עמד גם כן בנסיון קל, כי ראה מעיין של יין והטעה את עצמו והתחיל להימשך אחריו ואמר להמשרת "הלא ראית שזה מעיין ומאין בא לכאן יין?", ובתוך כך הלך ולקח מעט וטעם מהיין ותכף נפל עליו שינה וישן הרבה מאוד. כי כך דרך הבעל-דבר והתאוות, כשרוצה להסית האדם הכשר שרוצה להתרחק מהתאוות שאזי מטעה אותו מעט מעט שיתפלא ויתמה בדעתו על ענין הדבר שמתאוה אליו ותכף שנכנס בדברים בעניין התאוה מתגבר עליו הבעל-דבר עד שמכשילו בה, כמו שמפרש בתורה בענין "עץ הדעת" איך דיבר הנחש עם האשה "אף כי אמר אלקים וכו' ותרא כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים" וכו', דוק ותשכח כי כך העניין בכל התאוות והנסיונות, ומי שהוא בר דעת אמיתי וחס על נפשו באמת למלט נפשו מיני שחת ורוצה לעמוד בניסיון, הוא צריך להתגבר בכל עוז להסיח דעתו לגמרי ולבלי לכנוס עם התאוות בטוען ונטען כלל ולבלי לדבר ולהרהר ולהתפלא ולתמוה עליהם כלל ואל יבהלוהו רעיוניו כלל. וכמו שכתוב בספר האלף-בית (המידות) "אל תכנס עם פתוייך בטוען ונטען" וכו' עיין שם, רק יסיח דעתו מזה לגמרי ויפקח דעתו בדברי תורה או במשא-ומתן או בדברי שיחה וכיוצא, עד שינצל ממה שצריך להינצל, ואחר-כך חוזר ומתעורר לו מחשבות ורעיונים כאלה וצריך לחזור ולהתגבר עליהם להסיח דעתו מהם. וכן כמה וכמה פעמים וצריך להיות עקשן גדול עד שינצח המלחמה.
והנה מחמת שגם בפעם השני לא עמד בניסיון וטעם מהיין, חזר ונפל עליו שינה גדולה וישן הרבה, דהיינו שבעים שנה. ועניין שינה כל שבעים שנה מבואר בהתורה (ליקוטי מוהר"ן) פתח רבי שמעון בסימן ס' הנ"ל, שיש שנופלים משינה מכל השבעים פנים של תורה, שהם בחינת שבעים שנה וכו' עין שם, שאי אפשר לעורר ולהקיץ אותם כי אם על ידי "סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות" וכו' עיין שם היטב.
והבת-מלך שהיא שורש נשמתו, כשעוברת עליו ורואה [אותו] נופל בשינה ימים ושנים הרבה זמן רב כל כך היא בוכית הרבה, כי יש רחמנות גדול עליו ועליה.
ואז הודיעה לו מקומה, שעכשיו אינה במקום הראשון כי אם במקום אחר, דהיינו בהר של זהב וכו'. והרמז מבואר, כי אף-על-פי שעשה מה שעשה, ונפל איך שנפל זה זמן רב מאוד, אף-על-פי-כן השכינה מעוררת אותו בכל פעם, ובכל פעם מרמזת עצות חדשות איך שיחפש ויבקש את שורש קדשתו שהיא בחינת הבת מלך הנ"ל.
וזה השני למלכות אף- על-פי שלא עמד בנסיון שני פעמים ונפל לשינה כל כך ועבר עליו מה שעבר ואחרי יגיעות וטלטולים ויסורים וצרות קשות ומשנות כאלה שעבר עליו בשביל למצוא את הבת מלך ואחר כך בשביל יום אחד אבד הכל וכן נכשל שני פעמים כנ"ל אף-על-פי-כן לא הניח את עצמו להתיאש לגמרי, חס ושלום, רק הלך לחפש ולבקש ההר של זהב והמבצר הנ"ל. ואחרי שהיה לו עוד יגיעות וטלטולים קשים הרבה וחפש הר ומבצר הנ"ל מצא איש גדול עם אילן גדול וכו' וזה האיש דחה אותו שבודאי אינו בנמצא הר ומבצר הנ"ל ורצה להסיתו ולדחותו שישוב, אבל השני למלך לא שמע להמניעות והדחיות ואמר שבודאי הוא בנמצא הר ומבצר הנ"ל עד שהוכרח האיש הגדול הנ"ל לקרוא ולקבץ כל החיות וכו', אבל כולם השיבו שאינו בנמצא. ואז אמר לו (האיש הגדול להשני למלך) "ראה והבט בעיניך שאינו בנמצא, ועל מה אתה מתיגע כל כך בחינם, אם תשמע לדברי שוב לאחוריך", אבל הוא לא שם ליבו לזאת ואמר שהוא בודאי בנמצא, ואז השיב לו האיש הגדול הנ"ל שילך לאחיו שממונה על העופות.
והלך והתיגע ובקשו עד שמצאו, ואז גם השני דחהו והסיתו לשוב שבודאי אינו בנמצא הר ומבצר הנ"ל והוא לא שמע לדברי הדחיות שלו גם כן והוכרח השני לקרוא לקבץ כל העופות, אבל כולם השיבו שאינו נמצא בעולם הר ומבצר הנ"ל. ואז אמר לו זה השני גם כן: "ראה בעיניך שאתה מתיגע בחינם, שוב לאחוריך", והוא לא היטה אוזנו גם לדברי השני, ואמר שהוא חזק באמונתו שבודאי הוא בנמצא, ואז הודיע לו זה השני שילך לאחיו שממונה על הרוחות. וגם זה דחהו הרבה כנ"ל ואחר-כך קרא וקיבץ כל הרוחות וכולם השיבו שאינו בנמצא, ואז אמר לו זה השלישי: "עתה ראה גם ראה שלחינם טרחת, כי בודאי לא תמצא עוד, שוב לאחוריך".
ואז ראה שכלו כל הקיצין ואינו יודע לנטות ימין ושמאל איך לבקשה, אבל בעצמו היה חזק בדעתו שבודאי הוא בנמצא הר ומבצר הנ"ל ששם יושבת הבת מלך הנ"ל, ואז מגודל צערו ומרירות ליבו התחיל לבכות מאוד ובאותה השעה חמל עליו השם יתברך ובתוך כך בא עוד רוח אחד והודיע לו שהוא בעצמו נשא הבת מלך להר ומבצר הנ"ל ואז נתן לו כלי שיקבל ממנו מעות שלא יהיה לו עיכוב מחמת מעות, ואזי הלך לשם והשתדל בתחבולות עד שמצאה, אשרי לו. והמעיין בכל זה בעין האמת, יבין היטב, כמה וכמה צריכין להתחזק בעבודת השם, ואיך ועד היכן צריכין להיות עקשן גדול בעבודת השם בלי שיעור וערך ומספר, כל אדם ואדם לפי מדרגתו ולפי עליותיו וירידותיו, ואפילו אם עבר מה שעבר. ראה והבן והבט בהמעשה הנ"ל כמה יגיעות יגע וכמה טרחות טרח השני למלך הנ"ל ואחר-כך נפל מאוד על ידי שלא עמד בניסיון קל שני פעמים עד שנפל לבחינת שינה כמה וכמה שנים עד שהיה בבחינת שינה של כל השבעים שנה כנ"ל, ואף-על-פי-כן לא התייאש עצמו והיה לו יגיעות האלה אחר-כך, ולא שמע לשום מניעות ודחיות שרצו לדחותו שלא לבקש ולחפש עוד, וכל מה שהתחזק ולא שמע לקול הדחיות של האנשים הנ"ל תכף נתהפך שהאנשים הנ"ל היו לסיוע, כי כל אחד קיבץ בשבילו החיות או העופות שהיה ממונה עליהם. ואם אחר כך חזרו ודחו אותו ואמרו לו ראה שאינו בנמצא ואף-על-פי-כן לא שמע לדחיותם, ואז סיעו לו והודיעו לו כל אחד מאחיו, עד שבא לזה שממונה על הרוחות שעל ידו בא למבוקשו, וגם זה דחה אותו הרבה ביותר, אבל על ידי שהיה חזק בדעתו ולא נתיאש לעולם בשום אופן אזי ברגע קלה נתהפך הדבר ונתהפכו המניעות לסיועות וישועות, ובא רוח אחד והודיע לו שהוא בעצמו נשא את הבת מלך להר ומבצר הנ"ל, ואחר-כך זה הרוח בעצמו נשא אותו גם כן לשם כנ"ל. ראה והבן והבט על כל פרט ופרט מהמעשה ותבין רמזים והתעוררות נפלא כמה צריכין להתחזק לדרוש ולחפש ולבקש את עבודת השם תמיד, כמו שכתוב: "בקשו פניו תמיד" וגו' כי אם אמנם עצם המעשה גבהה מדעתינו ואין אנו יודעים כלל מהו הר של זהב ומבצר של מרגליות וכו' ושאר הענינים בכלל ובפרט, אף-על-פי-כן כל הרמזים הנ"ל כולם אמתיים ומבוארים לעין האמת בתוך המעשה הנ"ל. ויותר ויותר מהם יכול כל אחד להוציא מהם רמזים והתעוררות נפלא אם ירצה ישמע חכם ויוסיף לקח וכן בשאר המעשיות.
(ענין הר של זהב ומבצר של מרגליות מרמז לעשירות נפלא דקדושה שצריכין בשביל התבוננות וכו' כמבואר בהתורה פתח רבי שמעון סימן ס' חלק א' עין שם היטב והבן מאוד כי התורה הזאת היא פירוש על המעשה הזאת כאשר הבננו ממנו ז"ל)