ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


"יְכַסֶּה פָנָיו" (ישעיהו ו, ב), "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים" (ישעיהו ו, ד), בעבור כי אין בלשון סימן לזמן אמצעי, ידברו בו בלשון עבר ועתיד. והוא בלשון לעז פריא"ה, והוא זמן עומד לעבר, או פריא"ה והוא לזמן עומד לעתיד. כמו "אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי" (בראשית ד, כג), שהוא כמו אהרוג רוצה לומר, אם יפצעני איש הייתי הורג אותו. וכן "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם" (תהלים פ, ט) שהוא כמו הסעת, גרשת, כלומר, היית מסיע אותם מסע אחר מסע, וכן היית גורש גוים מפניהם גרוש אחר גרוש.

אבל בינוני במקום עבר ועתיד לא מצאנוהו, ומה שאמר רבי יונה כי "וּפַרְעֹה חֹלֵם" (בראשית מא, א) הוא בינוני במקום עבר, אינו אלא בינוני בעצמו, ופירושו היה חולם שהיה עומד על היאור. וכן "הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" (ישעיהו סו, כב), כי אף על פי שהבריאה היתה מאז, בכל יום הוא עושה אותה ומעמידם בכחו.

והצווי לא ימצא במקום העבר ולא העבר במקום הצווי. אבל הצווי במקום העתיד, שהוא אית"ן, מצאנו, כמו "עֲלֵה… וּמֻת בָּהָר" (דברים לב, נ) שהוא כמו תָּמוּת. וכן "וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ" (עובדיה א, ד) שהוא כמו תָּשִׂים "אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" (תהלים ח, ב) כמו תִּתֵּן, כי לא תבוא מלת "אֲשֶׁר" ומלת "כִּי" על הצווי. ואף על פי שמלת "כִּי" תבא על הצווי, מעטים הם. כמו: "כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים" (ירמיהו ב, י); "כִּי שְׁמַעְנָה נָשִׁים" (ירמיהו ט, יט); "רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק" (ישעיהו נד, יד) – כמו תִּרְחֲקִי, וזולת אלה נמצאו מעטים. אבל העתיד במקום הצווי רבים, ואין צריכין להזכירן, ולפי הענין תכיר ותדע.

וכן דרכם להשאל זה מזה, הג' פנים שהזכרתי באבן הראשה, שהם פָּעֵל פָּעוֹל פָּעֵל. כי מן "שָׁמַר" תאמר בעתידים "שְׁמוֹר" "אֶשְׁמוֹר" "יִשְׁמוֹר" – הנה העבר לגזרת פָּעַל, והעתידים לגזרת פָּעוֹל. וכן חָפֵץ שהוא מגזרת פָּעֵל, תאמר גם בעוברים "כִּי חָפַצְתָּ בִּי" (תהלים מא, יב); "כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ" (איוב לג, לב) לגזרת פָּעַל. והעתידים לגזרת פָּעוֹל – "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ" (יחזקאל יח, לב); "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ" (דברים כה, ז). ולגזרת פָּעַל – "וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ" (תהלים לז, כג). וכן מן יָכוֹל שהוא לגזרת פָּעוֹל, תאמר העתידים לגזרת פָּעַל, כמו "לֹא אוּכַל" (בראשית יט, יט); "לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (בראשית מח, י).

אותיות השימוש[עריכה]

ועוד אודיעך כי האותיות המשמשות שהם חצי כל האותיות והם א"ב ה"ו יכ"ל מנש"ת, מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף ומהם ישמשו