ספר יראים/תמה

סימן תמה (שסב)
להביא פר הבא על כל המצות. יתברך שם יוצרנו חפץ בכפרת ישראל וצוה אם הורו סנהדרין גדולה וטעו באחת מכל מצות שבתורה שחייבים על זדונם כרת ושגגתם חטאת ועשו הקהל או רובו על פיהם שיביאו פר לחטאת דכתיב בפ' ויקרא (ד' י"ג) ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת ותניא בהוריות (ד"ד ב') הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובו על פיהם מביאים פר לחטאת ומנין שהענין מדבר על ב"ד שהורו דתניא בת"כ עדת ישראל יכול בכל הערה הכתוב מדבר ת"ל העדה ולהלן הוא אומר ושפטו העדה מה להלן בב"ד אף כאן. בב"ד אי מה עדה האמורה להלן כ"ג אף כאן כ"ג ת"ל עדת ישראל עדה המיוחדת לכל ישראלי ואיזו זו סנהדרין גדולה היושבת בלשכת הגזית היה אחד מהן גר או נתין או ממזר או זקן שאינו ראוי לבנים יכול יהא חייב ת"ל עדה ולהלן הוא אומר עדה מה להלן ראוי להוראה דכתיב ושפטו אף כאן ב"ד שראויין להודאה לא היה מופלא של ב"ד שם או אמר אחד מהן איני יודע או שאמר להם טועים אתם יכול יהו חייבים ת"ל ואם כל עדת ישראל ישגו. ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה פי' הוראה בב"ד ושגגת מעשה בקהל ותניא בהוריות פ"א (ג' א') הורו ב"ד ועשו ב"ד יכול יהו חייבים ת"ל הקהל ועשו הוראה תלויה בב"ד דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל ומעשה תלוי בקהל דכתיב הקהל ועשו ותנן (ד' ב') הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובו ע"פ מביאים פר ובע"א מביאים פר ושעיר דברי ר"מ ר' יהודה אומר י"ב שבטים מביאים י"ב פרים ובע"ז מביאים י"ב פרים וי"ב שעירים ר"ש אומר י"ג פרים ובע"ז י"ג פרים וי"ג שעירים פר ושעיר לכל שבט ושבט ופר ושעיר לב"ד וטעמייהו מפרש התם בגמרא ומנין שאין חייבים אלא על מצוה שזדונה כרת ושגגתה חטאת דתניא (ח' א') ר' אומר נאמר כאן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן באחות אשה לגלות ערותה עליה בחייה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבים על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן (ג' ב') הורו ב"ד לעקור כל הגוף פטורין כיצד אמרו אין שבת בתורה פטורין לבטל מקצת ולקיים מקצת חייבין כיצד שבת בתורה אבל המוציא מרה"י לר"ה פטור חייבים שנאמר ונעלם דבר ולא כל הגוף מאי משמע פירש רב אשי יליף דבר דבר מזקן ממרא מה להלן מקצתה אף כאן מקצת והתם מנלן דכתיב לא תסור מן הדבר מקצת. דבר ואמר רב יהודה אמר שמואל (ד' א') הורו ב"ד בדבר שהצדוקים מודים בו פטורין דאינה הוראה דזיל קרי בי רב הוא.