ספר יראים/תמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן תמג (שסא)
קרבן לראוי . צוה הב"ה זב וזבה מצורע ומצורעת ויולדת במלאת ימי טהרה להביא קרבן כדכתיב בפ' זאת תהיה תורת המצורע וכי יטהר הזב מזובו וכתיב ביום השמיני יקח לו שתי תורים או שני בני יונה ובזבה כתיב ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר וכתיב וביום השמיני תקח לה שתי תורים או שני בני יונה ובמצורע כתיב וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע וכתיב וביום השמיני יקח שני כבשים בני שנה תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרונים סולת למנחה בלולה בשמן ולוג אחד שמן ואיתקש מצורעת למצורע דכתיב ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות וביולדת כתיב ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו (וגו').